3 ביולי 2010

רשמים מכנס מיט"ל (2)

במסגרת הרשמים מהכנס, רציתי להתעכב בפוסט זה על הרצאתה של אסתי דורון "למה לי בלוג?"
בהרצאתה התייחסה אסתי דורון לשלושה יתרונות מרכזיים לבלוג:

1. נגישות רבה למספר בלתי מוגבל של קוראים - במסגרת ההתנסות שלי בבלוג זה אני מרגישה שתוך כדי הכתיבה, מפוסט לפוסט, גדל מספר הקוראים, בתחילה היתה זו חברתי ועמיתתי, עפרה אידלסון, שנתנה לי את החיזוקים הראשונים (ותודה לך על כך :), בהמשך ראיתי שעוד כמה מחברי ללימודים קוראים את הבלוג, ואף מגיבים, והאמת - מצד אחד זה נעם לי מאד, אולם מצד שני, מד הלחץ החל לטפס (אולי אני כותבת שטויות? אולי מה שכתבתי הוא רדוד מדי ? אולי הניסוח שלי מבולבל וקלוקל? - לא נעים שיקראו...), בהמשך החל הבלוג לזלוג אל מחוץ לחדר הכתה, בשיח עם עמיתים למקצוע הם ביקשו לראות, אז שלחתי לכמה מהם את הקישור, ופתאום גם הם שותפים... - מזכירה את מד הלחץ... שוב עלייה... אמנם אני עדיין מאד רחוקה מכמות קוראים בלתי מוגבלת (וטוב שכך :), אולם אני מתחילה לחוש בפוטנציאל העצום הטמון בבלוג... ובמסגרת הכתיבה וההרצאה של אסתי דורון, חשבתי על האופציה של מורות כותבות בלוגים לתלמידים, להורים, לפרסום אג'נדה מקצועית שלהן... נראה לי מעניין לנסות במשך שנה אחת, לאפשר למספר מורות, במיוחד בחינוך המיוחד, לכתוב בבלוג רפלקציה על ההוראה ועל הקורה בכתה, קהל היעד שלהן יכול להיות התלמידים עצמם (במסגרת "מחשבות בעקבות השיעור... - העשרה נוספת) או הורי התלמידים (לקויות מורכבות) אשר רבים מהם מרגישים צורך לדעת מה היה בכתה, מה עוד ניתן לחזק בבית וכו', או מורות עמיתות שאינן מלמדות באותו בי"ס (מורות בכיתות קטנות העובדות כל אחת בבית ספר רגיל אחר)וכו'. הרעיון עדיין בגדר בוסר, ואחד הדברים העיקריים המנחים אותי בעצם פיתוח הרעיון הוא לחשוב היכן ישתלב הבלוג בצורה הכי טבעית במערכת ההוראה ולמידה.

2. אינטראקטיביות באמצעות ניהול התגובות - בעת כתיבת בלוג לראשונה, אני חושבת שקבלת תגובה בבלוג היא אחד הדברים החשובים לכותב, משמעו: כתבת - קראו - חשבו על כך - הגיבו! התגובות לבלוג מהוות אישרור לקריאה ונותנות סיפוק רב לכותב. עד כה בבלוג שלי נהנתי לקרוא את התגובות אולם השארתי את ההנאה לעצמי ולא המשכתי אותה הלאה... בעקבות ההרצאה של אסתי דורון, הפנמתי את חשיבות האינטראקטיביות שמאפשרת התגובה לתגובה, והחלטתי ביני לביני לעשות מעשה, הבטחתי לעצמי שאגיב לכל תגובה שאקבל בבלוג שלי. מקווה שמצד אחד אצליח לעמוד בכך ומצד שני אני מקווה שאצליח להשאיר את התגובה לתגובה ברמה מקצועית ועניינית, כלומר שאשכיל לפתח דיון וחשיבה מתגובה לתגובה.
3. מיידיות הפרסום - אסתי דורון דיברה בהרצאתה על הבלוג כמאפשר פרסום מחקר תוך כדי התהוותו, נכון, חשוב, מאד חדשני, מאד מקרב את המעבדה לשטח, אולם האם תמיד זה טוב??? האם במאה ה -22 הבלוג יחליף את המאמרים בכתבי העת? האם מרצה בעל שם או פרופסור באוניברסיטה יוקרתית יעדיף לפרסם את מחקריו בבלוג שלו במקום לכתוב מאמר לפרסום (תהליך הדורש: כתיבת המאמר, שליחתו למס' כתבי עת (מקוון או שלא) ציפייה לאישורי קבלה ורק אז להתחיל תהליך של עריכה והתאמתו לדרישות כתב העת, תהליך לעיתים ארוך ומייגע) ??? ואנחנו הקוראים או הסטודנטים - מה נעדיף, להתייחס לבלוג של המרצה או לכתב העת? האם כיוון שהכותב הינו בעל שם הוא מחוייב בבלוג שלו לכתוב את אותם הדברים שהיה כותב אם היה זה מאמר בכתב עת? לדעתי להחשיב נושא זה כיתרון זה של הבלוג הינו מעט מסוכן, באחת העבודות שעשינו בסמסטר הראשון, בקורס של דר' גילה קורץ, הגענו במסגרת חיפוש מידע לבלוג של Terry Anderson, את דר' אנדרסון "הכרנו" כבר קודם במסגרת מאמר מסילבוס הקורס, וכאן הגענו לבלוג שלו... השאלה הראשונה שלנו היתה האם ניתן להתייחס לבלוג באותה רצינות כמו לכל מאמר שלו?? דר' גילה קורץ נתנה את אישורה לכך, אולם האם תמיד זה כך? האם כל מה שאדם כותב בבלוג, מבלי שעבר ביקורת ובדיקה, הוא אמין ומהימן? הרי אדם אינו מחוייב לאמת בבלוג שלו, למעשה אדם לא מחוייב לשום דבר בבלוג שלו... גם אני רוצה להאמין שאדם מלומד, בעל תארים אוניברסיטאים, הכותב מאמרים בכתבי עת שונים, יתייחס לבלוג שלו באותה רצינות שהוא מייחס למאמרים שהוא מפרסם, אולם מצד שני, יתכן כי דוקא בבלוג נותן האדם דרור למחשבותיו ומרשה לעצמו לכתוב דעות לא מבוססות... יכול להיות שאני שמרנית בחשיבתי אולם לדעתי עלינו עדיין להתייחס באופן שונה לנכתב בבלוג לעומת הנכתב במאמר. כל עוד הבלוג פרוץ, וכל אחד יכול לכתוב בבלוג ככל העולה על רוחו, יש להתייחס אליו במשנה זהירות. אך אני כן רואה בבלוג אישי של פרופסור או מרצה כמקום להביא את הגיגיו ואת דעתו בהמשך למאמר שכתב ופרסם או כביקורת למאמרים אחרים של עמיתיו.
בעקבות ההרצאה של אסתי דורון ובעקבות הרפלקציה שעברתי עם עצמי בכתיבת פוסט זה, מתחוורת לי תמונה כללית של "מה זה בלוג". לדעתי, הבלוג הינו דרך מצויינת להפצת תכנים... חופש הביטוי בהתגלמותו... על הטוב והרע שבו... ברור שלא ניתן ואף אסור להתייחס לכל בלוג באותו אופן, ויש לבקר ולבחון כל בלוג וכל פוסט. בהתייחס לבלוגים של מדענים, פרופסורים וכו', אני רואה את המקום להשוות את הבלוג שלהם מול מאמר שכתבו בכתב עת באותו אופן כפי שאנו משווים בין ערך באנציקלופדיה לאותו ערך בויקיפדיה. הן באנציקלופדיה והן במאמר בכתב עת, מקבל הכתוב ביקורת ובקרה של מומחים לנושא. 
תגובותיהם של הלא-מומחים בבלוגים לא מחליפות את הערות המומחים המשמשים כעורכים של כתבי עת מדעיים. הבדיקה לא מקצועית, אבל עשויה להיראות "כאילו מדעית" ואנשים עשויים לא להבחין בין המקרים.

6 תגובות:

  1. נעמי
    ראשית שמחתי לקרוא שהחלטת לעשות מעשה ולהגיב לכל מי שיכתוב לך בבלוג. מסיבה זו ( ולא רק) אני מגיבה לך בבלוג עצמו, ולא מקשרת את המאמרון שלך לבלוג שלי.
    את תוהה רבות לגבי האמת של מפרסם הבלוג. לטעמי, הוא מחוייב מאד לאמת המקצועית שלו. נכון, כותבי בלוגים הם קצת כמו עיתונאים בשטח ואיננו מתייחסים באותו אופן לעיתונאי או למפרסם מאמר בכתב עת. יחד עם זאת, האדם הוא אותו אדם, והיושרה המקצועית שלו מחייבת כתיבה מהימנה ואמינה.
    מאחר ואנחנו חיים בדור שהכל בו מהיר מידיי ונגיש , אני מאמינה שיש מקום לפרסם מחקרים תוך כדי התהוותם. כל כתבי העת נמצאים היום ברשת, ויש מאמרים מכנסים רבים שעולים לאתרי הכנסים עוד בטרם ראו בית דפוס.

    השבמחק
  2. אסתי,
    שמחתי לקבל את תגובתך, ואכן, ניתן לראות את הדברים גם מנקודת מבט זו. היכולת לפרסם / לקרוא ממצאי מחקר באופן כמעט און ליין מיום ביצועם, מהווה פריביליגיה של הדור שלנו לעומת לפני מס' שנים, ומעבר למהירות הפרסום, לדעתי מהירות הפצת המחקר (דרך הבלוג והרשתות החברתיות) מהווה פריצת דרך משמעותית בתחום הבנייה והרחבת הידע העולמי.
    תודה על ההתייחסות, אשמח להמשיך לקרוא ולהתעדכן (דרך הבלוג :) בהתפתחות תחום שילוב המחשבים הניידים בבתי הספר.
    בברכה
    נעמי

    השבמחק
  3. נעמי,
    ראשית ברצוני להודות לך על מילות התודה בתחילת הפוסט.
    מעניין לראות ששתינו בחרנו לכתוב פוסט בעקבות הרצאתה של דורון, כנראה שאנו ממש "חיות", במלא מובן המילה, את נושא הבלוג. גם אני תוהה רבות לגבי שילוב כלי זה בהוראה ובלמידה, איך? כיצד? בינתיים אצלי הכל בגדר מחשבות.
    לגבי מידת מקצועיות פרסום הדברים בבלוג, אני מבינה את הדילמה שהעלית ונוטה להסכים עם תגובתה של דורון לגבי היושרה והמקצועיות שלו המחייבת אותו.

    השבמחק
  4. עפרה,
    אכן נושא הבלוג - משמעותו, עתידו ואופן שילובו בהוראה, התפתח מתוך ההתנסות שלנו ומתוך הלימודים המשותפים שלנו לתואר השני, כעת התהייה שלי מתייחסת למידת השימוש בו לתלמידים איתם אנו עובדות, תלמידי החינוך המיוחד, אשר להם תחומי הטקסט השונים הינו קשה במיוחד. אני מאמינה שככל שנתנסה בכלי יותר ויותר נוכל לזהות את נקודות הממשק בינו לבין מערכת הלימודים כדי לשלב את הכלי באופן הטבעי ביותר.
    בברכה
    נעמי

    השבמחק
  5. נעמי שלום !
    התייחסת בפוסט למרחק של המעבדה לשטח באמצעות הבלוג אך נראה כי מקורות המידע שאת מציגה כבעלי ערך הם מקורות של מרצים בעלי שם או פרופסורים מאוניברסיטה יוקרתית (בבלוג או בכתב עת - זו הייתה השאלה) ולדעתי זהו פוטנציאל לפספוס גדול !
    אחד הדברים המיוחדים בבלוג הוא העובדה שכל אחד יכול לכתוב בו וכך ניתן להיחשף למידע מעמיק ומעניין שמגיע מאנשים חכמים ובעלי ניסיון שלא צברו תארים אקדמיים. זו הסיבה, כפי שגם את כתבת, שיש צורך בבדיקה וביקורת של כל פוסט וכל בלוג. 

    השבמחק
  6. iTeacher שלום,

    תודה על ההתייחסות לפוסט, אני בהחלט מסכימה עם העובדה שהמיוחד בבלוג הוא שכל אחד יכול לכתוב בו, ולא רק לאנשי האקדמיה יש "מה להגיד"... ההתייחסות שלי לנושא האקדמי נבעה מהשאלה האם ניתן להתייחס לבלוג כאל מקור ביביליוגרפי כמו כל כתב עת... לדעתי התשובה לכך היא :"לא תמיד - יש לבדוק ולבחון את הבלוג, את כותבו ואת הפוסט הספציפי אליו רוצים להתייחס, ולעיתים יש להצליב עובדות עם מקורות נוספים".
    בברכה
    נעמי

    השבמחק