14 באוגוסט 2010

תכנון הדמיה - סביבות למידה מתוקשבות (המשך)

במסגרת הקורס "עקרונות בפיתוח סביבות למידה מתוקשבות", אליו התייחסתי בפוסט הקודם, עלינו להתנסות בפיתוח פעילות מתוקשבת כלשהי, המתאימה לאוכלוסיה עימה אנו עובדים.
לאחר לבטים לא מעטים וסיעור מוחין, החלטנו עפרה אידלסון, שותפתי, ואני להכין הדמיה בנושא משמעות הצבעים במפה.
התהליך שעברנו היה ארוך מורכב ובעיקר מעניין.
בתחילה סקרנו את תחומי התוכן הנלמדים בבית הספר. היה ברור לנו שזה חייב להיות תחום בו למחשב ולאינטראקציה המתוקשבת יש ערך מוסף, כלומר תחום בו נוכל להשתמש ביכולות המחשב כדי להדגים, לחדד ולהראות תוכן שקשה מאד להסבירו ולהדגימו ללא האמצעים הויזואלים והאינטראקטיביים של המחשב.
כך הגענו לתחום הגיאוגרפיה, אשר לתלמידים בכלל ולתלמידי החינוך המיוחד בפרט, הינו תחום קשה להבנה ולמידה בעיקר בגלל קושי אובייקטיבי של המורים להעביר להסביר ולהדגים את המציאות לכדי מילים ותמונות דו מימד.
במסגרת בית הספר לומדים התלמידים פרק בקריאת מפה. מעבר להבנת הכיוונים (שושנת הרוחות) והסימנים המוסכמים, שגם הם לא קלים להבנה אולם נתפסים כאקסיומה בעת קריאת המפה, ישנו תחום תוכן נוסף הנלמד באותה מסגרת, והוא, הצבעים במפה.
כידוע, צבעי המפה מסמלים את גובה פני השטח ביחס לפני הים, אולם משמעות הצבעים המוסכמים במפה "מתנגשים" עם ידע קודם לגבי משמעות הצבעים בטבע. מגיל קטן יודע כל ילד שהירוק הינו צבע הצמחיה והדשא, ואילו החום מסמל שטח מדברי וצחיח, צהוב הוא צבע השמש, השחור הוא הלילה וכו'. ופתאום במפה... לצבעים יש משמעות אחרת... הירוק אינו ירוק בגלל כמות הצמחיה המצויה באזור, ואילו החום אינו מסמל את מדבריות העולם. כיצד מסבירים זאת לתלמידים? חייבים להמחיש כדי להיות ברורים, אולם כיצד ניתן להמחיש זאת???
במהלך השיחות בינינו מצאנו כי הדרך להדגים ולחדד הינה באמצעות הדמיה, אשר תמחיש לתלמידים כיצד פני השטח, דהיינו תבליט הארץ המורכב מהרים ועמקים, הופך לשטוח (=מפה) ורק בעזרת הצבעים ניתן לדעת מה היה שם קודם... לדעתינו הדגמה שכזאת מהווה ניצול הערך המוסף של המחשב והאמצעים הטכנולוגיים להסביר ולהדגים תוכן שבלעדי המחשב קשה היה לביצוע...
כפי שמצויין במאמרה של מינץ (1998)*, ההדמיה הממוחשבת מדמה את המציאות המורכבת בצורה פשוטה יחסית. ההדמיה מאפשרת להציג מידע בצורה דינאמית ולהקנות לתלמידים מיומנות של תרגום מערכת סמלים אחת (נוף הארץ תלת מימדי) לאחרת (הצבעים במפה פיסית דו מימדית).

מכאן החל התהליך הארוך עליו דיברתי בתחילה. ארוך אולם מלא יצירתיות, מחשבה, פתירת בעיות וחיפוש אחר הדרך הטובה ביותר להסביר את כוונתינו.
במהלך הקורס למדנו כי לצידו של המתכנן יושב צוות מקצועי שתפקידו לעזור למתכנן לבנות את סביבת הלמידה ולהוציאה לפועל, אולם על המתכנן ('אנחנו' לצורך התרגיל) להסביר ב-ד-י-ו-ק את הראיה שלו, את החזון, כיצד הוא רואה את הסביבה לפרטי פרטים, על מנת לאפשר לצוות המקצועי לפעול.
פיתוח הפעילות, כמשימת סיום של הקורס, הינו תאורטי בעיקרו, כלומר עלינו לתכנן, לפרוט את הביצוע לפרוטות, לתת הוראות מפורטות לכל אנשי המקצוע (גרפיקאי, מתכנת, כותב התוכן) ולהתייחס לכל שלב ולכל נקודה בפעילות.
אין זה פשוט כלל וכלל... המתכנן חייב להתייחס לכל פרט ונקודה בפעילות, לתת את הדעת על כל פסיק ועניין כדי שהפעילות תתבצע כפי שחשב ותכנן.
ההדמיה שלנו כוללת את מפת ארץ ישראל שבה מסומנים אזוריה השונים. לצידה, סולם הצבעים האוניברסלי למפות פיסיות. כל לחיצה על אחד הצבעים תגרום לאזורים התואמים במפה "להתרומם" לכדי תבליט ביחס לגובה פני הים. למשל לחיצה על הצבע 'ירוק כהה' תגרום לאזור עמק הערבה ועמק הירדן להפוך לתבליט. לבסוף, לאחר שכל המפה נראית כתבליט נוף הארץ, לחיצה נוספת תגרום לכל התבליט להפוך למפה פיסית המוכרת לנו מהאטלס.

מבחינתי, התהליך היה מרתק!!! כפי שציינתי עוד קודם, היצירתיות, החשיבה על הפרטים הקטנים, החיפוש אחר פתרונות יצירתיים לבעיות ולשאלות שעלו בדרך. רק חבל שלא נוכל לראות את התוצר הסופי הלכה למעשה, פועל בשטח, שכן כל ההתנסות הינה תיאורטית ביסודה.
לסיום, אני רוצה לחזור לדברים שהוסיפה אריאל בתגובה לפוסט הקודם שלי, מדברי עמי סלנט, כי סביבות הלמידה מעודדות יצירתיות, גמישות בהוראה ובלמידה, מוטיבציה, אינטרקטיביות וכו', ובכן, במהלך העבודה על הסביבה חשתי זאת על בשרי, עצם התכנון והחשיבה הביאה אותנו לפרץ של יצירתיות, למידה האחת מהשניה וגמישות בחשיבה (פתרון בעיות).


* מקור המאמר:  מינץ, ר' (1998). טכנולוגית המידע והוראת המדעים. בתוך: ד' חן (עורך) חנוך מדעי וטכנולוגי בבית הספר היסודי. תל אביב: הוצאת רמות - אוניברסיטת תל אביב.

4 תגובות:

  1. נעמי,
    כשותפה לעבודה זו, אני בהחלט שותפה גם לרגשות ולתוגבנות שהעלית בפוסט זה. אכן פרוייקט זה ליווה את שתינו לאורך הסמסטר ודרש מאיתנו הרבה מחשבה, יצירתיות, תוך שילוב של הנאה והבנה של תהליך יצירת סביבת הלמידה.
    אני חושבת כי התהליך ההארוך שעברנו הוביל לתוצר מושקע, רציני, ובעל יכולת ליישום אמיתי בשטח.
    בתקווה למשך עבודה שיתופית, עפרה

    השבמחק
  2. שלום נעמי,
    פוסט מצוין ומעניין, באותו עניין, רוצה להסב את תשומת ליבך לפיתוח של בחינות מתוקשבות שנעשה במטח (המרכז לטכנולוגיה חינוכית), שכולל בחינות בגרות מתוקשבות במקצועות ביוטכנולוגיה, גאוגרפיה וביולוגיה ובמקצועות נוספים בנתיב החינוך הטכנולוגי. בנוסף לכך פותח גם מבחן בגרות מתוקשב המותאם לתלמידים בעלי לקויות למידה. מוזמנת להכנס לקישור הבא - כתבה שהתפרסמה בידיעות אחרונות וסיקרה את מבחן הפיילוט שהתקיים השנה http://storage.cet.ac.il/eval/iTest.jpg
    ולאתר מינהלת מדידה והערכה של מטח שבו יש קישורים נוספים שקשורים לנושא הבחינות המתוקשבות
    http://www3.cet.ac.il/FieldsPage.aspx?ID=Eval

    השבמחק
  3. טלי שלום,
    תודה על התגובה, והרחבת הידע בנושא...
    אכן הגיע הזמן שלא רק שיטות הלמידה יהיו מתוקשבות ומקוונות אלא גם דרך הערכת התלמידים הלומדים בשיטות אלה.
    הרי מגוחך ללמד דרך פיתוח הסקרנות, מתן אפשרות גישה לאוסף אדיר של מקורות, הוראה באמצעות חקר, בדיקה, הדמיה וכו', ולבסוף לבחון את התלמיד בדרכים של פעם... השאלות והבחינה חייבות להיות בהתאם ללמידה...
    תודה על המידע לגבי פרק המדידה וההערכה של מט"ח.
    בברכה
    נעמי

    השבמחק
  4. אכן פוסט מרתק. הפעילות על המפות הזכירה לי עוד פיתוח של מטח (אמנם ישן יחסית אבל מעולה) - של מפות היסטוריות אינטראקטיביות, עליהן יש שכבות ומידע. הנה דוגמה אחת מיני רבות: http://lib.toldot.cet.ac.il/pages/item.asp?item=9660

    השבמחק