31 באוגוסט 2010

בתי ספר קצת אחרת...

שנת הלימודים בפתח ואיתה גם התחלות והבטחות חדשות.
בתי הספר רוחשים עבודה, המורים, כל אחד בכיתתו, מארגן מסדר ומחדש, וקיימת באויר תחושה של התחלה מהולה בריח של חדש. בשעות כאלה ובעקבות התפתחות הטכנולוגיה, הקידמה והחדשנות עולה השאלה, כיצד צריכים להראות פני בתי הספר בעידן היום?
שאלה זו עולה אצלי ביתר שאת בעקבות עבודה משותפת של עפרה ושלי, בקורס של דר' מישר טל, בתחום בתי הספר וירטואלים. האם בעידן הנוכחי צריכים בתי הספר להפוך לוירטואלים???
אני בטוחה כי ברגע זה, כל הקורא את המשפט האחרון נזעק ונחרד מאמירה רדיקלית זו... - אני מסכימה שהיא אכן מאד מרחיקת לכת ושמערכות הסוציאליזציה הפנימיות שלנו דוחות את הרעיון כמשהו כוללני ומכליל, אבל... לדעתי יש לשים את הדעת גם על אופציה זו ולא לשלול אותה לחלוטין...
בספר *Virtual Schools: Planning for Success, כותבים Berge & Clark כי הלימוד הוירטואלי בארצות הברית החל בשנת 1996, בית הספר הראשון היה Setzer בפלורידה. חמש שנים אח"כ נמצא כי 40,000-50,000 תלמידים למדו בקורסים וירטואלים. ואחרי כעשור נרשמו כבר 328,000 תלמידים לבתי ספר ציבוריים מקוונים או ללימוד מבוסס וידאו.
אין ספק שהגידול אומר דרשני, כנראה שבכל זאת יש משהו במערכת הוירטואלית המושך תלמידים... עורכי הספר, קלראק וברג, ניסו למצוא מהו הדבר המאפיין את הלומדים בבתי ספר וירטואלים, מהם יתרונותיו וחסרונותיו של בית ספר זה???
מדבריהם, יתרונות בתי הספר הוירטואלי באים לידי ביטוי בהרחבת הגישה להזדמנויות חינוכיות למיעוטי יכולת, לתושבי כפרים מרוחקים, לבעלי הכנסה נמוכה, ולתלמידים חולים או שאינם יכולים להגיע למסגרות הרגילות. בנוסף, מאפשרים בתי ספר אלו לספק הזדמנויות למידה באיכות גבוהה בסביבת למידה עשירה, המאפשרת הוראה אישית, תוך יכולת לשפר את ביצועי התלמידים ומיומנויותיהם באמצעות שימוש בטכנולוגיה וגישה לקורסים ברמה מתקדמת.
החסרונות מתייחסים למספר תחומים עיקרים, קושי כלכלי - עלות גבוהה מאד בשלב ההתחלתי, קושי טכנולוגי – המנעות מגישה לטכנולוגיה בגלל פער דיגיטלי, קושי פדגוגי - יכולת הערכת התלמיד על השגיו ומהעבר השני הסמכת מורים להוראה וירטואלית, קושי פסיכולוגי - מוטיבציה ויכולת לעבוד באופן עצמאי, קושי ציבורי -הבנה ותמיכה ציבורית בסגנון ההוראה הוירטואלי. נראה כי קיימים קשיים רבים, אולם מניתוחם ובדיקת דרכי פתרון נוכל לראות כי מרבית מהקשיים נובעים מעצם החדשנות שבדבר. אני מאמינה כי הקשיים הטכנולוגים והפדגוגיים ניתנים לגישור ולמציאת פתרונות על ידי הדרכה מקדימה לצמצום הפער הדיגיטאלי ומציאת דרכים להוכחת השגי התלמידים. כמו כן, הקשיים הכלכליים והציבוריים אף הם עשויים לבוא על פתרונם במהלך השנים כאשר העלויות יהיו נמוכות יותר וההתנגדות הציבורית תשקע כאשר יגיעו בוגרי בית הספר הוירטואלי לבגרותם וימצאו כאזרחים בוגרים המשתלבים בחברה.
וכאן עולה השאלה - האם אכן יחליפו בתי הספר הוירטואליים את מערכות החינוך הקונבנציונאליות? המוכרות לנו משחר ילדותינו???
אני די סקפטית שאכן יהיה שינוי שכזה, ולא בגלל שהמוסד אינו מסוגל להכשיר את התלמיד להיות בוגר מיוחל. לדעתי הקושי שיכריע את הכף יהיה הקושי הפסיכולוגי, קושי המתייחס לכל הנוגעים בדבר, מורים, הורים ותלמידים.
המורים ירגישו בקושי בגלל חוסר הקשר האישי עם התלמיד פנים מול פנים, הפניה האישית, מבט העין, הנגיעה בכתף וכו'.
לתלמידים יהיה קשה מבחינת המוטיבציה והמשמעת העצמית. התלמיד אמור להיות אחראי על תוכנית הלימודים, עליו לקחת אחריות על פעילותו ולימודיו, וכל זאת מהבית. כלומר עליו לקום מהמיטה ולהתנהג כתלמיד לכל דבר אולם עדיין מהבית. הדבר אינו פשוט כלל וכלל. מנסיוני, תלמידים שלימדתי בקורס וירטואלי התפתו לא פעם לעזוב את השיעור לרגע כי... אבא הגיע מהעבודה והם רצו ללכת לומר לו שלום, כי... היו מאד רעבים וניגשו להורים לבקש כריך או חטיף, כך פתאום, ללא התראה התלמיד "נעלם" מהשיעור. דבר שלא יקרה בכתלי בית הספר המסורתי.
מבחינת ההורים, אין זה סוד שבית הספר משמש לעיתים קרובות כבייבי סיטר להורים היוצאים לעבודה. אמנם בייבי סיטר איכותי, בייביסיטר עם הרבה חובות ומחויבויות, אבל בשורה התחתונה – אחד התפקידים העיקריים של המורים הינו לשמור על התלמידים בשעות שהותם במסגרת בית הספר... מה יעשו ההורים אם ילדיהם ילמדו מהבית??? חישבו על כך דוקא היום – היום האחרון לחופשה, היום בו ההורים כבר סובלים מהתמוטטות קלה אחרי חודשיים של ילדים בבית!?!?? כיצד תראה המערכת המשפחתית הביתית אם הילדים ישארו בבית וילמדו מהבית, כל תלמידי המדינה באופן גורף...?!?!
כפי שציינתי עוד קודם, איני רואה את מערכת החינוך כמערכת שלמה ההופכת לוירטואלית, אני בהחלט רואה בחשיבות הארבע קירות, הלוח (יכול להיות חכם... אבל עדיין לוח המרכז את התלמידים אליו כולם כאחד), הדיונים, הויכוחים והשיחות הכיתתיות, הפעילויות החברתיות והתרבותיות המשותפות לכולם, וכדומה.
לדעתי, היתרון שיש לנו היום הוא האלטרנטיבה האחרת, האופציה ללמוד בצורה שונה לכל אותם תלמידים אשר מסיבה זו או אחרת אינם יכולים ללמוד בכתה המסורתית, וזוהי ייחודה של המאה 21 – קיימת אלטרנטיבה אחרת – לא טובה יותר או פחות אלא פשוט אחרת, ומכאן אני בהחלט רואה את בית הספר הוירטואלי כאפשרות נוספת הקיימת ללמידה.
הסרטון בהמשך ממחיש את המושג "בית ספר וירטואלי". אני מודעת לכך שהוא מהווה סרטון פרסומת לאחת המסגרות הוירטואליות ויש בזה טעם לפגם לפרסם אותו כאן, אבל הוא נותן מושג ברור בנושא בית הספר הוירטואלי.



* Virtual Schools: Planning for Success,  by Zane L. Berge and Tom Clark (Eds.)  The Quarterly Review of Distance Education, Volume 7(2), 2006, pp. 215–218 ISSN 1528-3518   Copyright © 2006 Information Age Publishing, Inc. All rights of reproduction in any form reserved.


6 תגובות:

  1. נעמי,
    כשותפה לך לעשייה בעבודה במסגרת הקורס, גם אצלי עולות תהיות רבות בנושא.
    מקריאת הספרות אנו אכן נחשפות ליתרונות וחסרונות בית הספר הוירטואלי אשר העלית בפוסט זה, והדבר מעלה שאלות ותהיות רבות בנושא.
    נראה כי בכל פעם שמשהו חדש צץ אנו מעדיפים לחזור למוכר הישן שאליו אנו רגילים, גם בתחום זה קשה לנו לקבל את החידוש ואנו מספקים תירוצים רבים מדוע הישן הינו טוב יותר ועדיף, אך ברור לכולנו כי שינוי ואף מהפכה בתחום התקשוב בחינוך יקרה ואנו יכולים לבחור האם להצטרף או לעצום עיניים, אני בוחרת להצטרף...
    אינני יכולה להגיד באופן ברור ומוחלט מה עדיף, איזו סוג בית הספר יעיל יותר ללמידה, אך אני בטוחה כי עלינו לבדוק לנסות וללכת עם שינויים גם אם הם מהותיים, כמו למידה מהבית.
    אני בטוחה כי השנים הקרובות יביאו איתם שינויים נוספים בתחום התקשוב חלקם יהיו בלתי נתפסים עבורנו אך שוב עלינו לזכור להעיז ולבדוק על מנת לקדם את המהפכה בתחום.

    השבמחק
  2. שלום נעמי
    אני אפילו די מופתע מעיסוק בסוגיה כה בנאלית, שנחרשה כבר מכל הכיוונים, וכל פעם "מגלים" אותה מחדש, ומבזבזים עליה זמן ואנרגיות חינוכיות יקרות.
    סליחה על הנחרצות - אך מי שסבור שבית ספר וירטאולי הוא תחליף לבתיה ספר דהיום (אני מבין שמדובר בבית ספר שהלומדים והמלמדים נפגשים רק ברשת) וזו בכלל אופציה בהבט אישי (קוגניטיבי, רגשי והתנהגותי), הבט חברתי (הורים, התנהלות משפחה) וכלכלי, (רווחה, צמצום פערים חברתיים) ועוד ועוד - הרי הוא לא מבין על מה הוא מדבר, ומוטב שיחליף מקצועי, ומהר.
    כל כך הרבה טחנו סוגיה זו, ואפילו משעשע לראות הוזים באספמיה למינהם שליהגו ומלהגים אודות הטכנולוגיה כתחליף ללמידה בבית הספר, ואיך מידי שנה בשנה הם הופכים והפכו ללא רלוונטיים כלל, ובצדק רב. זאת כי הם שוכחים שמדובר בבני אדם שאינם משתנים ליצורים הניזונים מהרשת בלבד בכל הקשור בלמידה והתפתחות אישית, כמו גם בחברה- עם אתגרים של רב תרבותיות, רב חברתיות, ג'נדריות ומה לא, שלא ניתן לפתור הכל עם תקשורת מרחוק. אין חיה כזאת במציאות, כי חברה כזו פשוט תיעלם מהגלובוס.
    אין תחליף לבית ספר, שבודאי עליו לשנות פניו כך שהחלק המקוון בו, תופס חלק גדול יותר מהיום, לצד שינוי פרדיגמות הוראה-למידה והתנהלות חברתית בכלל. אך בית ספר כמקום התכנסות פיזי של לומדים ומלמדים היה ויישאר, וכל שאר מיני אינטראקציות יהוו הבט משלים לכך.

    בקיצור - כסוגיה אקדמית - תפד'לו, אין בעיה, אך לבזבז על זה אנרגיה כמוש עשו לפנינו ולא הגיעו לכלום - חבל"ז. יש אתגרים משמעותיים הרבה יותר, מעשיים ונושאי פירות שיש לדון בהם ולהתמודד עמם.
    בהצלחה.

    השבמחק
  3. אברום שלום,
    תודה על ההתייחסות לפוסט.
    מדבריך אני מסיקה כי למעשה שנינו מסכימים כי לארבע קירות בית הספר אין תחליף ברשת וכי מבנה בית הספר ישאר כמקום התכנסות התלמידים לרכישת ידע וכו'. אולם למזלנו, היום ישנה אלטרנטיבה לכל אותם תלמידים שמסיבות אלו ואחרות אינם יכולים להגיע לאותו מבנה חשוב ומלכד, דבר שבעבר לא היה.
    בברכה
    נעמי

    השבמחק
  4. עפרה שלום,
    כמו תמיד, בתגובות שלך את מצליחה לחדד את הנקודות ולהעלות חומר חדש למחשבה - ועל כך התודה!
    כפי שאת יודעת - גם אני בחרתי להצטרף לשינוי ואף בהתלהבות רבה!
    ימים יגידו...
    בברכה ושנה טובה
    נעמי

    השבמחק
  5. שלום עופרה
    במקרה לגמרי אני מתייחס לטענות כמו שאת מעלית כאן: "נראה כי בכל פעם שמשהו חדש צץ אנו מעדיפים לחזור למוכר הישן שאליו אנו רגילים, גם בתחום זה קשה לנו לקבל את החידוש ואנו מספקים תירוצים רבים מדוע הישן הינו טוב יותר ועדיף, אך ברור לכולנו כי שינוי ואף מהפכה בתחום התקשוב בחינוך יקרה ואנו יכולים לבחור האם להצטרף או לעצום עיניים, אני בוחרת להצטרף..."
    לשם כך ממליץלעיין בפוסט המצ"ב, המתייחס גם לאמירות אלה (למרות שאני הוא שכתבתי אותו...):
    http://avrumrotem.blogspot.com/2010/09/blog-post.html

    אפשר וראוי להביט על הדברים באופן מורכב יותר ואמין והולם את המציאות מאשר לחזור עד לזרא על הכרזות כאלה על הישן והחדש.... נו, רחוק, כפי שכבר הבנו לא נגיע. עובדה. טענות אלה מושמעות לפחות 20 שנה בהקשר החדש כ-טכנולוגיה. הן טענות לא בונות, לא מעודדות, רק מעמיקות את הניכור של המערכת לחדשנות, ומעמיקות את הניתוק של הציפיוות מהחדשנות מהחינוך. לא חבל?

    השבמחק
  6. לעפרה:
    לגבי הטיעון הלגיטימי שהעלית כתגובה לדברי: ["אולם למזלנו, היום ישנה אלטרנטיבה לכל אותם תלמידים שמסיבות אלו ואחרות אינם יכולים להגיע לאותו מבנה"] בואי נזכור שאנו זקוקים בדחיפות לךמערכת כוללת את כל עמרכת החינוך, ולא נענה נקודתי לכאלה שלא יכולים להגיע וכ'ו... לא בשביל מענה כזה אנו הופכים את מערכת החינוך... מענים נקודתיים טובים היו תמיד ויהיו. זה ממש לא האתגר!

    השבמחק