בהמשך לפוסט הקודם בו התייחסתי למאמרון הדעות של פרופ' אשר עידן, ועדת החינוך עוברת לפייסבוק , ודנתי בסוגיות הנוגעות לתפקיד המורה ותפקיד ההוראה בעולם הפוסט מודרני בו אנו פועלים כצרכנים אקטיביים, בחרתי הפעם להתמקד במאמר, שלמרות שהתפרסם עוד קודם, הוא מהווה השלמה ותוספת לדברים עליהם כתבתי בפוסט הקודם. הכוונה למאמרו של פרופ' דוד חן, "החזון המרוסק", אשר התפרסם בעיתון הד החינוך 105 בשנת 2007. המאמר הגיע לידינו בזכות הקורס " מדעי החינוך במאה העשרים ואחת", של דר' יפה בן עמי.
במאמרו, סוקר פרופ' חן ארבע אסכולות שונות המנסות להגדיר יעדים ומטרות לחינוך. הראשונה, האסכולה הפילוסופית הדוגלת בחינוך ליפה לאמת ולטוב, ועד להצבת את הילד במרכז. השניה, אידיאולוגית, הרותמת את מערכת החינוך לצרכים אידאולוגיים ברורים וחד משמעיים. השלישית, פסיכולוגית-קוגניטיבית, הבוחנת את החינוך במדדים אמפירים ופוקציונלים, דהיינו, רכישת ידע ומדידת רמת הידע. והאסכולה הרביעית, המתייחסת לחינוך כאל ארגון שיש לנהל, ומכאן ליצירת קשר בין תשומות לתפוקות. מכאן, מעלה פרופ' חן את התובנה כי לקובעי מדיניות החינוך אין למעשה הגדרה כללית ומוסכמת של מטרות הארגון העוסק בחינוך, וכדי בכל זאת לקבוע מטרות כוללות לחינוך יש להתייחס לארבע עבודות יסוד:
1. התייחסות לסוכני חינוך נוספים מלבד המורים וההורים (המדיה אלקטרונית).
2. הפלורליזם התרבותי שבא בעקבות הגלובליזציה.
3. צמיחה מהירה של ידע אנושי.
4. התייחסות לשונות הבינאישית באוכלוסיה.
בהמשך לארבע עובדות אלה טוען פרופ' חן כי על החינוך להתייחס לשלוש מטרות על:
תרבות - תיווך בין הפרט לבין מכלול התרבות האנושית.
חיברות - הכנת התלמיד לחיי אזרחות פעילים ולשותפות בחברה הדמוקרטית.
צדק חברתי - שוויון הזדמנויות לכל תלמיד ללא הבדל דת, גזע או מין. תוך הכרה בשונות הבין־אישית.
בהגדרת מטרות אלה, קיבלתי למעשה תשובה לשאלות שהעלאתי בפוסט הקודם,
תפקידו של המורה ??? " הקניית האסטרטגיות המתאימות לרכישת הידע." - וכפי שפרופ' חן הטיב להסביר "תיווך בין הפרט..." - תפקיד המורה הינו לתווך ולהדריך, להביא את התלמיד לידי רכישת הידע בעצמו, הן ידע תרבותי והן ידע חברתי. ותפקידה של מערכת החינוך ??? ציינתי כי היא תהיה אמונה על מתן תשתית למסגרות ההוראה על מנת שיוכלו להכיל את התלמידים ולאפשר למורים לעשות עבודתם נאמנה. ולפי דברי פרופ' חן, תפקיד מערכת החינוך יהיה לדאוג לצדק החברתי- מתן שיוויון ההזדמנויות...
ומה תהיה תכנית הלימודים??? -ישום אופרטיבי של מטרות העל הנ"ל. לדעתי צריכות מטרות אלה להוות עמוד האש שלפני המחנה, ולהתוות את דרך פעולתם של המורים.
שאלת השאלות הינה מי ירים את הכפפה ויתחיל לבצע את השינוי? למי תהיה התעוזה להוציא את התוכנית לפועל??? ימים יגידו... כולי תקווה כי מערך המורים ישכיל לשתף פעולה ולבצע את השינויים הנדרשים על מנת להתאים את מערכת החינוך למאה 21, לא רק בכלים אלא גם בחשיבה ובעצם הווייתם.
במאמרו, סוקר פרופ' חן ארבע אסכולות שונות המנסות להגדיר יעדים ומטרות לחינוך. הראשונה, האסכולה הפילוסופית הדוגלת בחינוך ליפה לאמת ולטוב, ועד להצבת את הילד במרכז. השניה, אידיאולוגית, הרותמת את מערכת החינוך לצרכים אידאולוגיים ברורים וחד משמעיים. השלישית, פסיכולוגית-קוגניטיבית, הבוחנת את החינוך במדדים אמפירים ופוקציונלים, דהיינו, רכישת ידע ומדידת רמת הידע. והאסכולה הרביעית, המתייחסת לחינוך כאל ארגון שיש לנהל, ומכאן ליצירת קשר בין תשומות לתפוקות. מכאן, מעלה פרופ' חן את התובנה כי לקובעי מדיניות החינוך אין למעשה הגדרה כללית ומוסכמת של מטרות הארגון העוסק בחינוך, וכדי בכל זאת לקבוע מטרות כוללות לחינוך יש להתייחס לארבע עבודות יסוד:
1. התייחסות לסוכני חינוך נוספים מלבד המורים וההורים (המדיה אלקטרונית).
2. הפלורליזם התרבותי שבא בעקבות הגלובליזציה.
3. צמיחה מהירה של ידע אנושי.
4. התייחסות לשונות הבינאישית באוכלוסיה.
בהמשך לארבע עובדות אלה טוען פרופ' חן כי על החינוך להתייחס לשלוש מטרות על:
תרבות - תיווך בין הפרט לבין מכלול התרבות האנושית.
חיברות - הכנת התלמיד לחיי אזרחות פעילים ולשותפות בחברה הדמוקרטית.
צדק חברתי - שוויון הזדמנויות לכל תלמיד ללא הבדל דת, גזע או מין. תוך הכרה בשונות הבין־אישית.
בהגדרת מטרות אלה, קיבלתי למעשה תשובה לשאלות שהעלאתי בפוסט הקודם,
תפקידו של המורה ??? " הקניית האסטרטגיות המתאימות לרכישת הידע." - וכפי שפרופ' חן הטיב להסביר "תיווך בין הפרט..." - תפקיד המורה הינו לתווך ולהדריך, להביא את התלמיד לידי רכישת הידע בעצמו, הן ידע תרבותי והן ידע חברתי. ותפקידה של מערכת החינוך ??? ציינתי כי היא תהיה אמונה על מתן תשתית למסגרות ההוראה על מנת שיוכלו להכיל את התלמידים ולאפשר למורים לעשות עבודתם נאמנה. ולפי דברי פרופ' חן, תפקיד מערכת החינוך יהיה לדאוג לצדק החברתי- מתן שיוויון ההזדמנויות...
ומה תהיה תכנית הלימודים??? -ישום אופרטיבי של מטרות העל הנ"ל. לדעתי צריכות מטרות אלה להוות עמוד האש שלפני המחנה, ולהתוות את דרך פעולתם של המורים.
שאלת השאלות הינה מי ירים את הכפפה ויתחיל לבצע את השינוי? למי תהיה התעוזה להוציא את התוכנית לפועל??? ימים יגידו... כולי תקווה כי מערך המורים ישכיל לשתף פעולה ולבצע את השינויים הנדרשים על מנת להתאים את מערכת החינוך למאה 21, לא רק בכלים אלא גם בחשיבה ובעצם הווייתם.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה