בפוסט הקודם הצגתי את מודל ה SECTIONS על הפרמטרים השונים שבו, והאפשרויות ליישמו בתהליך קבלת החלטות, בגין שילוב טכנולוגיות שונות בארגון.
בפוסט זה אתייחס לאחד השינויים שאני מנסה לבצע באחד הארגונים בהם אני עובדת, וכיצד בעזרת המודל בדקתי את מידת אפשרות שילוב הטכנולוגיה הספציפית בארגון.
אחת המסגרות בהן אני עובדת הינה מתי"א, מרכז תמיכה ישובי אזורי, המשרת יותר מ-1,000 כיתות וגנים, ופרוש על פני שמונה רשויות מקומיות. בגלל המבנה הארגוני, היקף הפעילות והפריסה הגיאוגרפית, נחשב המתי"א לארגון גדול מאד. השינוי שאני מנסה לבצע קשור למערך הגננות במתי"א. 14 גננות מנהלות גני חינוך מיוחד, הפזורות על פני הישובים השונים כאשר המרחק הפיזי בין אחת לשניה מביא אותן לבדידות מקצועית.
הגננות נפגשות אחת לשבועיים למפגשי הדרכה עם מומחית התחום (רכזת גני ילדים חינוך מיוחד), ובמפגשים אלה הן עוסקות במתן תמיכה חברתית-רגשית להתמודדות עם קשיים בעבודה, בתהליכי הלמידה של הילדים, בבניית תוכניות חינוכיות (תח"י), בחשיבה משותפת, מתן פרשנות, ניתוח מצבים וכדומה.
המטרה שלי היא להפוך את מפגשי ההדרכה האלה למפגשים בלמידה מרחוק סינכרונית, ובכך לתפוס מס' ציפורים במכה: 1. חסכון בעלויות נסיעה לגננות. 2. סיכוי רב יותר שכל הגננות ישתתפו במפגש – מה שלא תמיד קורה היום בגלל אילוצי בית ומערכת שונים. 3. המפגש לא נשאר ברמת "מהפה החוצה"... יש תיעוד מלא וניתן לחזור למפגשים המוקלטים אוטומטית בכל רגע. 4. שימוש בזמן המפגש ביתרונות המולטימדיה כגון סרטונים, יצירת מסמכים משותפים וכדומה. כך עשויה הלמידה מרחוק ללא מגבלות מקום להקל עליהן.
כפי שציינתי בפוסט הקודם, המודל SECTIONS דן בשמונה מאפיינים שונים, בהמשך אנסה לבחון את אפשרות הטמעת השינוי דרך שמונת סעיפים אלה.
הראשון (S) הינו נקודת המבט של המשתתפים, גננות גני החינוך המיוחד, המהוות קבוצה הומוגנית, הינן בוגרות, מתוקשבות המתקשרות באמצעות האינטרנט. מפגשי ההדרכה מתקיימים לאחר שעות העבודה, לכן לדעתי הן יקדמו בברכה קיום המפגשים מהבית בלמידה מרחוק.
המאפיין השני (E) בוחן את קלות השימוש. משרד החינוך עובד עם חברת e-teacher המפעילה את פלטפורמת אינטרוויז, שהינה קלה לשימוש, בעלת שני מנשקים – מורה ותלמיד – מנשק התלמיד פשוט וקל לתפעול. הטכנולוגיה אמינה ואינטואיטיבית למשתמש. מנשק המורה מאפשר שילוב תכנים נוספים מעבר למצגת המפגש.
המאפיין השלישי (C) בוחן גורמי עלות. המערכת אינה עולה כסף למתי"א – משרד החינוך מאפשר שימוש בפלטפורמה למסגרות החינוך המיוחד. אולם מומחית התחום תידרש להכין מפגשים במצגות הpower point ולהעלותם לשרת. לדעתי יהיה צורך לתת לה תמריץ כלשהו בגין זמן ההכנה (שעות הכנה? תוספת בשכר?).
המאפיין הרביעי (T) מתייחס לתהליכי הוראה ולמידה. הלמידה מרחוק מאפשרת שיח ודיון פתוחים בין השותפים, הצגת תהליכים והדגמת דרכים לבניית תוכנית לימודים כאשר כל המשתתפים רואים את אותו מסך ומגבשים יחד את התוכנית. בנוסף, באים לידי ביטוי שני יתרונות מהותיים בתהליך ההוראה, האחד, העשרה במיגון האמצעים והעזרים הניתנים לשימוש במהלך המפגש, השני, שילוב למידה א-סינכרונית עם הלמידה הסינכרונית על ידי הקלטת המפגשים המאפשרת לגננות לחזור אל התכנים וההסברים, ולשתף גננות שנעדרו מהמפגש. אספקט אחר בתהליך פונה למומחית התחום, המעבירה את המפגשים. היא נדרשת למיומנויות יחודיות כגון יכולת תקשורת טובה ללא קשר עין, הפעלת מערך טכנולוגי שונה מהמקובל, הפעלה דינמית במפגש, הכנת מצגת והעלאת תכנים לרשת מבעוד מועד. אני מאמינה כי מומחית התחום אצלינו תעמוד במשימות אלה, ובמידת הצורך כמובן שתקבל הדרכה ותמיכה מרכזת התקשוב.
המאפיין החמישי (I) מתייחס לאינטראקציה בעת המפגש בין הגננות לבין עצמן ולמשוב כגורם משפיע וחשוב באינטראקציה. בלמידה מרחוק באות לידי ביטוי שתי רמות אינטראקציה, האחת פומבית, המתקיימת באמצעים אודיו-ויזואליים משותפים, השניה פרטית, המתקיימת דרך הפתקים והצ'טים הפנימיים בין המשתתפים. ניתן להתייחס לשיח הצדדי בלמידה מרחוק, כמאפשר אינטראקציה לימודית נוספת, מהווה יתרון ותורם לדיון נוסף בין הגננות, שכן במפגשי ההדרכה עולים תכנים, שאלות, תהיות ונקודות לחשיבה משותפת תוך רצון לקבלת תמיכה ועזרה מהמנחה ומהעמיתים, הניתנים בשני הערוצים – הציבורי והפרטי.
המאפיין השישי (O) מתייחס להבטים ארגוניים, עד כמה המתי"א יתמוך בקיום המפגשים. אני רוצה להאמין כי יתרונה הבולט של הלמידה מרחוק הינו התגברות על המרחקים הגאוגרפים וחיסכון בזמן הנסיעה למתי"א. תוצר לוואי וחשוב הינו נוכחות מלאה במפגשים. גננות, שמסיבות שונות לא הגיעו למפגש הפיזי, יכולות להשתתף מהבית ו/או מכל מחשב אחר, ובנוסף, כולן יכולות לחזור על המפגש במועד אחר.
המאפיין השביעי (N) מתייחס למידת החדשנות. השימוש בטכנולוגיה במתי"א מהווה חידוש בפני עצמו ועד כה לא נערכו במתי"א מפגשי הדרכה בהוראה מרחוק. יכולת התמיכה של מערכת משרד החינוך ותחושת ההימצאות בחזית הטכנולוגיה, היוצרת הילה וגאוות צוות, עשויה לדרבן את המתי"א לאמץ את הטכנולוגיה.
המאפיין השמיני (S) מתייחס למהירות ישום הטכנולוגיה בארגון. כיוון שהתשתית קיימת, אין מניעה לישם את הטכנולוגיה. נהלי העבודה וכח האדם מהווים גורמים התומכים ומסייעים במהירות הטמעת הטכנולוגיה.
לבסוף, לאחר בחינת המערכת החינוכית, צרכיה מטרותיה ודרישותיה, בדיקת הטכנולוגיה תוך התייחסות ליכולותיה ומידת התאמתה למערכת החינוכית, אני רואה עד כמה עשויה הטכנולוגיה "למידה מרחוק" להיות יעילה לארגון, כיוון ששימוש בה כפתרון למצב נתון מהווה צעד משמעותי וחשוב בדרך לשילוב טבעי של הטכנולוגיה בלמידה. כעת נותר לי להציג אותה בפני הממונים :)
בפוסט זה אתייחס לאחד השינויים שאני מנסה לבצע באחד הארגונים בהם אני עובדת, וכיצד בעזרת המודל בדקתי את מידת אפשרות שילוב הטכנולוגיה הספציפית בארגון.
אחת המסגרות בהן אני עובדת הינה מתי"א, מרכז תמיכה ישובי אזורי, המשרת יותר מ-1,000 כיתות וגנים, ופרוש על פני שמונה רשויות מקומיות. בגלל המבנה הארגוני, היקף הפעילות והפריסה הגיאוגרפית, נחשב המתי"א לארגון גדול מאד. השינוי שאני מנסה לבצע קשור למערך הגננות במתי"א. 14 גננות מנהלות גני חינוך מיוחד, הפזורות על פני הישובים השונים כאשר המרחק הפיזי בין אחת לשניה מביא אותן לבדידות מקצועית.
הגננות נפגשות אחת לשבועיים למפגשי הדרכה עם מומחית התחום (רכזת גני ילדים חינוך מיוחד), ובמפגשים אלה הן עוסקות במתן תמיכה חברתית-רגשית להתמודדות עם קשיים בעבודה, בתהליכי הלמידה של הילדים, בבניית תוכניות חינוכיות (תח"י), בחשיבה משותפת, מתן פרשנות, ניתוח מצבים וכדומה.
המטרה שלי היא להפוך את מפגשי ההדרכה האלה למפגשים בלמידה מרחוק סינכרונית, ובכך לתפוס מס' ציפורים במכה: 1. חסכון בעלויות נסיעה לגננות. 2. סיכוי רב יותר שכל הגננות ישתתפו במפגש – מה שלא תמיד קורה היום בגלל אילוצי בית ומערכת שונים. 3. המפגש לא נשאר ברמת "מהפה החוצה"... יש תיעוד מלא וניתן לחזור למפגשים המוקלטים אוטומטית בכל רגע. 4. שימוש בזמן המפגש ביתרונות המולטימדיה כגון סרטונים, יצירת מסמכים משותפים וכדומה. כך עשויה הלמידה מרחוק ללא מגבלות מקום להקל עליהן.
כפי שציינתי בפוסט הקודם, המודל SECTIONS דן בשמונה מאפיינים שונים, בהמשך אנסה לבחון את אפשרות הטמעת השינוי דרך שמונת סעיפים אלה.
הראשון (S) הינו נקודת המבט של המשתתפים, גננות גני החינוך המיוחד, המהוות קבוצה הומוגנית, הינן בוגרות, מתוקשבות המתקשרות באמצעות האינטרנט. מפגשי ההדרכה מתקיימים לאחר שעות העבודה, לכן לדעתי הן יקדמו בברכה קיום המפגשים מהבית בלמידה מרחוק.
המאפיין השני (E) בוחן את קלות השימוש. משרד החינוך עובד עם חברת e-teacher המפעילה את פלטפורמת אינטרוויז, שהינה קלה לשימוש, בעלת שני מנשקים – מורה ותלמיד – מנשק התלמיד פשוט וקל לתפעול. הטכנולוגיה אמינה ואינטואיטיבית למשתמש. מנשק המורה מאפשר שילוב תכנים נוספים מעבר למצגת המפגש.
המאפיין השלישי (C) בוחן גורמי עלות. המערכת אינה עולה כסף למתי"א – משרד החינוך מאפשר שימוש בפלטפורמה למסגרות החינוך המיוחד. אולם מומחית התחום תידרש להכין מפגשים במצגות הpower point ולהעלותם לשרת. לדעתי יהיה צורך לתת לה תמריץ כלשהו בגין זמן ההכנה (שעות הכנה? תוספת בשכר?).
המאפיין הרביעי (T) מתייחס לתהליכי הוראה ולמידה. הלמידה מרחוק מאפשרת שיח ודיון פתוחים בין השותפים, הצגת תהליכים והדגמת דרכים לבניית תוכנית לימודים כאשר כל המשתתפים רואים את אותו מסך ומגבשים יחד את התוכנית. בנוסף, באים לידי ביטוי שני יתרונות מהותיים בתהליך ההוראה, האחד, העשרה במיגון האמצעים והעזרים הניתנים לשימוש במהלך המפגש, השני, שילוב למידה א-סינכרונית עם הלמידה הסינכרונית על ידי הקלטת המפגשים המאפשרת לגננות לחזור אל התכנים וההסברים, ולשתף גננות שנעדרו מהמפגש. אספקט אחר בתהליך פונה למומחית התחום, המעבירה את המפגשים. היא נדרשת למיומנויות יחודיות כגון יכולת תקשורת טובה ללא קשר עין, הפעלת מערך טכנולוגי שונה מהמקובל, הפעלה דינמית במפגש, הכנת מצגת והעלאת תכנים לרשת מבעוד מועד. אני מאמינה כי מומחית התחום אצלינו תעמוד במשימות אלה, ובמידת הצורך כמובן שתקבל הדרכה ותמיכה מרכזת התקשוב.
המאפיין החמישי (I) מתייחס לאינטראקציה בעת המפגש בין הגננות לבין עצמן ולמשוב כגורם משפיע וחשוב באינטראקציה. בלמידה מרחוק באות לידי ביטוי שתי רמות אינטראקציה, האחת פומבית, המתקיימת באמצעים אודיו-ויזואליים משותפים, השניה פרטית, המתקיימת דרך הפתקים והצ'טים הפנימיים בין המשתתפים. ניתן להתייחס לשיח הצדדי בלמידה מרחוק, כמאפשר אינטראקציה לימודית נוספת, מהווה יתרון ותורם לדיון נוסף בין הגננות, שכן במפגשי ההדרכה עולים תכנים, שאלות, תהיות ונקודות לחשיבה משותפת תוך רצון לקבלת תמיכה ועזרה מהמנחה ומהעמיתים, הניתנים בשני הערוצים – הציבורי והפרטי.
המאפיין השישי (O) מתייחס להבטים ארגוניים, עד כמה המתי"א יתמוך בקיום המפגשים. אני רוצה להאמין כי יתרונה הבולט של הלמידה מרחוק הינו התגברות על המרחקים הגאוגרפים וחיסכון בזמן הנסיעה למתי"א. תוצר לוואי וחשוב הינו נוכחות מלאה במפגשים. גננות, שמסיבות שונות לא הגיעו למפגש הפיזי, יכולות להשתתף מהבית ו/או מכל מחשב אחר, ובנוסף, כולן יכולות לחזור על המפגש במועד אחר.
המאפיין השביעי (N) מתייחס למידת החדשנות. השימוש בטכנולוגיה במתי"א מהווה חידוש בפני עצמו ועד כה לא נערכו במתי"א מפגשי הדרכה בהוראה מרחוק. יכולת התמיכה של מערכת משרד החינוך ותחושת ההימצאות בחזית הטכנולוגיה, היוצרת הילה וגאוות צוות, עשויה לדרבן את המתי"א לאמץ את הטכנולוגיה.
המאפיין השמיני (S) מתייחס למהירות ישום הטכנולוגיה בארגון. כיוון שהתשתית קיימת, אין מניעה לישם את הטכנולוגיה. נהלי העבודה וכח האדם מהווים גורמים התומכים ומסייעים במהירות הטמעת הטכנולוגיה.
לבסוף, לאחר בחינת המערכת החינוכית, צרכיה מטרותיה ודרישותיה, בדיקת הטכנולוגיה תוך התייחסות ליכולותיה ומידת התאמתה למערכת החינוכית, אני רואה עד כמה עשויה הטכנולוגיה "למידה מרחוק" להיות יעילה לארגון, כיוון ששימוש בה כפתרון למצב נתון מהווה צעד משמעותי וחשוב בדרך לשילוב טבעי של הטכנולוגיה בלמידה. כעת נותר לי להציג אותה בפני הממונים :)
נעמי
השבמחקמדברייך ניכר כי שילוב הטכנולוגיה הינו צורך מתבקש במרכז המתי"א, ומניתוח הדברים שלך נראה כי אכן קיימים את כל היתרונות כי שילוב זה יהיה נכון ומוצלח לארגון.
מעניין יהיה לראות בעתיד, האם הטכנולוגיות השונות אותן אנו מנתחות אכן יהיו יישומיות בארגונים שאנו עובדים בהם.
עפרה,
השבמחקתודה על הבעת התמיכה :)
אני באמת מקווה שאצליח בשינוי...
ממני
נעמי