במסגרת השתלמות בשלומי לרכזי תקשוב בחינוך המיוחד, הועלה דיון בנושא התאמת בתי הספר למאה ה-21, מהי אותה "פדגוגיה חדשה" עליה הכריז שר החינוך, והכי חשוב, כיצד אנו, כרכזי תקשוב בכלל ורכזים העובדים במסגרות החינוך המיוחד בפרט, תורמים את חלקינו ומשתלבים בהטמעת אותה פדגוגיה.
סקירה מפורטת של מהי אותה חדשנות פדגוגית וכיצד היא באה לידי ביטוי במערכת, ניתן לקרוא בקישור הבא (למדע, מרכז מורים ארצי למדע וטכנולוגיה, המרכז לחינוך מדעי וטכנולוגי, אוניברסיטת תל–אביב, פורסם בנובמבר 2010).
הגדרת המושג פדגוגיה חדשנית:
בפוסט זה איני רוצה להתייחס לכל מאפייני הפדגוגיה החדשנית, לתהליכי ההוראה, מאפייני התוכנית, ומאפייני הסביבה הלימודית. אני רוצה לשים דגש על דמות המורה, תפקידו והתשתית המקצועית הנדרשת.
למרות שעדיין מתייחסים למורה כאל מתווך בין התכנים המתוקשבים לבין התלמיד, וכאל "צרכן נבון" הבוחר את התכנים המתאימים ביותר מתוך אוסף תכנים ופעילויות, מתחילה לבצבץ ראיה חדשה והתייחסות אחרת למורה. כבר כתבתי בפוסט הקודם על תפקיד המורה כמתווך בין התלמיד לידע, אולם במסמך הנ"ל מוצג המורה כמולטי סיסטם, המורה נדרש ל "ידע מקצועי המשלב יכולת להפעיל תהליכי הוראה–למידה–הערכה איכותיים יחד עם יכולת לתכנן בעצמם פעילויות לימודיות המשלבות יישומים טכנולוגיים על סמך עקרונות תכנון כללים ומעשיים. בנוסף לסוגי הידע המסורתיים הנדרשים מהמורים עליהם לרכוש ידע בתחומים נוספים: ידע בתכנון לימודים וביכולת לתכנן יחידות הוראה–למידה; ידע באוריינות מחשב בסיסית; ידע במידענות בסיסית; ידע בשימוש בכלים לארגון נתונים; ידע באוריינות חזותית; ידע מעשי בשימוש בתוכנות בסביבות העבודה; יכולת לשלב טכנולוגיות דיגיטליות ולעצב באופן עצמאי פעילויות למידה חדשות המשלבות שימוש בתוכנות לצורכי המורה..." ועוד ועוד ועוד... - (לקוח מהקישור הנ"ל) אני נשארתי בלי נשימה... ואתם?
קראתי את המסמך בתחושות מאד מעורבות, מצד אחד אכן על המורה לשדרג את עבודתו על מנת להיות עדכני ומשמעותי לתלמידים, אולם מצד שני, אפילו הוגי הדעות ומתווי הדרך לא יודעים בדיוק איזו דרך עליהם להתוות...ההתפתחויות המהירות והשינויים הרבים החלים בחברה מקשים על קביעת מדיניות והכנת צוותי הוראה המותאמים לעבודה ב"פדגוגיה החדשה".
מתוך רצון לשפר, כל מורה, כל רכז, כל בית ספר, מתרגם את הצורך בחדשנות לפי ראות עיניו, ומכאן נוצר מעין כאוס מערכתי.
משרד החינוך מנסה לארגן את המסגרות השונות, ולכן פתח במהלך "התאמת מערכת החינוך למאה 21". בכל שנה נכנסים למהלך 1000 בתי ספר נוספים, המקבלים הכשרה וליווי צמוד במשך שנתיים מרכז תקשוב אזורי, רכז תקשוב בית ספרי ומומחי תחום שונים.
כל מורה בוחר תחום דעת ומתחייב להעביר בכל שבוע שני שיעורים מתוקשבים בתחום הדעת שבחר.
מהו שיעור מתוקשב? הצגת מצגת פאואר פויינט שהכין מראש או שימוש בסרטון בעת השיעור או מתן דף עבודה בוורד או ביצוע משימה בסביבות למידה שונות (גלים, אופק וכו') ועוד. המורה צריך להקפיד על לפחות 10 דקות מתוקשבות...
האם זה נחשב להיכנס למאה ה- 21? אני קצת מסופקת, אבל יתכן וזה הצעד הראשון...
אני רק מקווה שעד שנגיע לצעד השלישי והרביעי התלמידים לא יפלטו מתחומי המערכת.
כדי להבהיר טוב יותר את דברי, כדאי לצפות בסרטון הבא, שהוא אולי קצת ארוך אבל כל כך מיוחד ומבהיר באופן ציורי את הבעיות שלנו והנסיונות שלנו להתמודד איתם.
סקירה מפורטת של מהי אותה חדשנות פדגוגית וכיצד היא באה לידי ביטוי במערכת, ניתן לקרוא בקישור הבא (למדע, מרכז מורים ארצי למדע וטכנולוגיה, המרכז לחינוך מדעי וטכנולוגי, אוניברסיטת תל–אביב, פורסם בנובמבר 2010).
הגדרת המושג פדגוגיה חדשנית:
"המושג פדגוגיה חדשנית מתאר מבנה לימודים גמיש המתואם לתהליכי שינוי חברתיים-תרבותיים, כלכליים וטכנולוגיים ולשינויים בתפיסה לגבי מהות הדעת"
למרות שעדיין מתייחסים למורה כאל מתווך בין התכנים המתוקשבים לבין התלמיד, וכאל "צרכן נבון" הבוחר את התכנים המתאימים ביותר מתוך אוסף תכנים ופעילויות, מתחילה לבצבץ ראיה חדשה והתייחסות אחרת למורה. כבר כתבתי בפוסט הקודם על תפקיד המורה כמתווך בין התלמיד לידע, אולם במסמך הנ"ל מוצג המורה כמולטי סיסטם, המורה נדרש ל "ידע מקצועי המשלב יכולת להפעיל תהליכי הוראה–למידה–הערכה איכותיים יחד עם יכולת לתכנן בעצמם פעילויות לימודיות המשלבות יישומים טכנולוגיים על סמך עקרונות תכנון כללים ומעשיים. בנוסף לסוגי הידע המסורתיים הנדרשים מהמורים עליהם לרכוש ידע בתחומים נוספים: ידע בתכנון לימודים וביכולת לתכנן יחידות הוראה–למידה; ידע באוריינות מחשב בסיסית; ידע במידענות בסיסית; ידע בשימוש בכלים לארגון נתונים; ידע באוריינות חזותית; ידע מעשי בשימוש בתוכנות בסביבות העבודה; יכולת לשלב טכנולוגיות דיגיטליות ולעצב באופן עצמאי פעילויות למידה חדשות המשלבות שימוש בתוכנות לצורכי המורה..." ועוד ועוד ועוד... - (לקוח מהקישור הנ"ל) אני נשארתי בלי נשימה... ואתם?
קראתי את המסמך בתחושות מאד מעורבות, מצד אחד אכן על המורה לשדרג את עבודתו על מנת להיות עדכני ומשמעותי לתלמידים, אולם מצד שני, אפילו הוגי הדעות ומתווי הדרך לא יודעים בדיוק איזו דרך עליהם להתוות...ההתפתחויות המהירות והשינויים הרבים החלים בחברה מקשים על קביעת מדיניות והכנת צוותי הוראה המותאמים לעבודה ב"פדגוגיה החדשה".
מתוך רצון לשפר, כל מורה, כל רכז, כל בית ספר, מתרגם את הצורך בחדשנות לפי ראות עיניו, ומכאן נוצר מעין כאוס מערכתי.
משרד החינוך מנסה לארגן את המסגרות השונות, ולכן פתח במהלך "התאמת מערכת החינוך למאה 21". בכל שנה נכנסים למהלך 1000 בתי ספר נוספים, המקבלים הכשרה וליווי צמוד במשך שנתיים מרכז תקשוב אזורי, רכז תקשוב בית ספרי ומומחי תחום שונים.
כל מורה בוחר תחום דעת ומתחייב להעביר בכל שבוע שני שיעורים מתוקשבים בתחום הדעת שבחר.
מהו שיעור מתוקשב? הצגת מצגת פאואר פויינט שהכין מראש או שימוש בסרטון בעת השיעור או מתן דף עבודה בוורד או ביצוע משימה בסביבות למידה שונות (גלים, אופק וכו') ועוד. המורה צריך להקפיד על לפחות 10 דקות מתוקשבות...
האם זה נחשב להיכנס למאה ה- 21? אני קצת מסופקת, אבל יתכן וזה הצעד הראשון...
אני רק מקווה שעד שנגיע לצעד השלישי והרביעי התלמידים לא יפלטו מתחומי המערכת.
כדי להבהיר טוב יותר את דברי, כדאי לצפות בסרטון הבא, שהוא אולי קצת ארוך אבל כל כך מיוחד ומבהיר באופן ציורי את הבעיות שלנו והנסיונות שלנו להתמודד איתם.
נעמי -
השבמחקבסרטון שהעלת בסוף הפוסט צפיתי ממקור אחר, אך הוא בהחלט מאפיין את המולטי ססיטם הנדרש מהמורה ואותו את מתארת בפוסט זה. אכן הכישרונות והמיומנויות הנדרשים מהמורה במאה ה-21 רבים ומגוונים ולכן קיימת חשיבות כה גדולה למיהו המורה, מהם כישוריו, וכיצד אנו והמערכת עוזרת לו להתמצא במערכת העדכנית, להשתלם ולהשתלב בשינויים החלים.
עפרה
נעמי שלום,
השבמחקכמוך גם אני תלמידת תואר שני במכללה, במסלול - "מינהל החינוך", התרשמתי מאוד מדרך הצגת הנושא בבלוג שלך. אני מרגישה לעיתים כלהטוטן המנסה להתגבר בדרך על מיכשולים רבים החל מהפן הטכני של המחשבים שבזמן אמת לעיתים מפסיקים לעבוד והמשך בתהליך הבניה של שיעור מתוקשב, מיומנות שאני רוכשת לבד עם הזמן. ללמד עם מצגת זו בהחלט לא ההגדרה של שיעור מתוקשב. לצורך השיעור המתוקשב יש צורך לאפשר לתלמידים לעבוד מול המחשב עם הנחיות ברורות ועבודה מקדמת - כל ילד ברמתו.
האמירה של בל בתחילת הבלוג שלך "אדם הוא מעט ממה שנולד עימו, והרבה ממה שהוא עושה מעצמו" כל כך נכונה, עלינו לאפשר לעצמנו לגדול להתחדש ולהתפתח, דרך הצמיחה שלנו נצמיח גם את הילדים.
בהצלחה עינת זבולון
עפרה,
השבמחקתודה על התגובה,
גם אני חושבת שכיום עלינו להתמקד במורה ובפיתוחות האישי, גם אם זה ללוות את חלקם יד ביד בנבכי הטכנולוגיה והטמעתה בשיעור.
אולי כך נצליח לעזור וניתן את תרומתינו הקטנה לקידום מערכת החינוך
ממני
נעמי
עינת שלום,
השבמחקתודה על התגובה והמילים החמות,
את בהחלט צודקת שמצגת אינה שיעור מתוקשב, אבל זוהי התחלה... ואם במצגת מושלב סרט, ואם המורה בהמשך שולחת את המצגת לתלמידים במייל או מעלה לאתר הבית ספרי ונותנת להם שיעורי בית בעקבות המצגת, אז כבר נעשה שימוש מושכל יותר בטכנולוגיה.
צריך לזכור כי רוב המורים במערכת היום אינם ילידי אינטרנט...
בברכה ותודה
נעמי
"זוהי בהחלט התחלה..." אני מניחה שהמטרה של משרד החינוך, מעבר להעברת התכנים כמובן, היא יצירת "אורינות טכנולוגית" בקרב התלמידים והמורים כאחד.
השבמחקשלום לכם ותודה על התגובה,
השבמחקאני חושבת שמעבר להעברת התכנים ומעבר לאורינות הדיגיטלית, אחת המטרות החשובות צריכה להיות "שינוי תפיסתי מהותי בכל הנוגע להוראה" - למשל - לא מעבר לקורא ספרים דיגיטלי אלא שימוש באמצעי הדיגיטלי כדי לשלב בטקסט גם אמצעי מולטימדיה המביאים להבנה טובה יותר של התוכן או הממחישים טוב יותר את התוכן. למשל בנושא ספרות (אני מבינה שזהו תחום ההתמחות של הכותב/ת...:)מעבר לסיפור עצמו ניתן להציג קטעים מהצגות שונות שנעשו על הסיפור - קטעים מהפקות שונות וללמוד על ההבדלים בינהם ועל נקודות המבט השונות... והכל במקום אחד:)
בברכה
נעמי