6 באפריל 2012

הגלובליזציה ואני ....

צפיתי בשיעור מקוון מעולה של דר' גילה לוי עצמון, אשר בחן היבטים שונים של הגלובליזציה והשלכותיהם על מערכות החינוך [המקור לשיעור: חן, ד' (2010). בין חינוך לגלובליזציה: כלכלה ופוליטיקה, חברת הידע, תרבות ותפיסת עולם. בתוך חן, ד' וספורטה, א' (עורכים). בתי ספר ניסויים: בית היוצר לחדשנות בחינוך. חלק שלישי הוצאת רמות].
בעקבות הצפייה נזכרתי בתמונה שפורסמה בפייסבוק (צולמה על ידי Daniela Benoliel):

היכן צולמה התמונה? ניתן לגלות? - בכוונה לא השתמשתי במושג לנחש...
אילו סממנים יכולים להעיד על מיקומה? האם טשטוש גבולות המדינה והגלובליזציה בעולם, מביאים לביטול ייחודה של מדינה כקבוצה? 
לדעתי, הכפר הגלובלי הוא נהדר, פותח אפשרויות, מביא לסדר עולמי חדש, מאפשר צריכת ידע רבה יותר, גורם לפיתוח הכלכלה והתרבות, אך יחד עם זאת, יש לי תחושה של טשטוש הייחודיות שלנו כמדינה, האם אין כבר חשיבות היכן בוחרים להתגורר? והאם זה רע? אני חושבת שלא, יש לזה יתרונות רבים! למשל, ניתן להתגורר במקום שנעים לחיות בו ללא קשר למקום העבודה... אם בעבר שינוי מקום עבודה הצריך גם שינוי מקום מגורים... היום המצב קצת שונה... כיום ניתן להחליף מקום עבודה ולעבוד אפילו מול מדינה אחרת מבלי לעבור לשם, מבלי לעקור את המשפחה והילדים מהחברים, מהמשפחה המורחבת ומהעבודה של בן/בת הזוג... - נשמע יתרון נכון?
כמובן שאין זה תקף לכל המקצועות ולכלל האוכלוסיה, אולם לדעתי, אנו בתהליך שינוי, יותר ויותר בעלי  מקצועות שונים יוכלו לבחור את את מקום המגורים המתאים להם ובמקביל לבחור את מקום העבודה המתאים להם, ללא תלות בין השניים... 
מה דעתכם?


ולסקרנים... התמונה צולמה על ידי בת דודתי המתגוררת ב... ברזיל - תלמידים מחכים להסעה בתום יום הלימודים :)







5 תגובות:

  1. בע"ה.

    נעמי שלום,
    גם אני הגעתי אלייך במסגרת לימודיי בחינוך וחברה, מדהים עד כמה השאלה שלך בפוסט האחרון מתאימה לשאלות שאני שואל את עצמי בחיי האישיים. אספר בקצרה על המיקרו, ואשליך ממנו על המאקרו ובכך אנסה לענות על שאלתך.

    בימים אילו, אנו עסוקים במעבר דירה, דבר זה תפס אותנו בהפתעה גמורה, שכן בעל הבית הודיע על קיצר החוזה. כך מצאנו את עצמנו במסע לא מתוכנן והתחלנו שואלים את עצמנו, לאן? מסתבר, שהשאלה העיקרית שהעסיקה אותנו היא דווקא שאלת התרבות, והאופי ולא שאלת הפרנסה. מעבר למעמסה של העברת הדירה, נמצאנו עמוסים בשאלות של מקורות וזהות במקום אליו אנו חפצים לעבור.
    עד כאן המיקרו.
    אני חש שאפשר להשליך זאת על המאקרו, מכיוון שמעבר לשאלת הנוחות, במיוחד לנו, כיהודים יש שאלה של זהות, של תרבות. היכן אצליח לשמר בצורה הטובה ביותר על זהותי ודמותי. המציאות שאנו רואים בתמונה היא נוראית בעיניי, ולא כי הילדים כבר שכחו מה הם משחקי רחוב, מהסיבה הפשוטה, שהם לא מדברים ביניהם. גם אני מברך על הקדמה והטכנולוגיה, אבל אם היא מביאה עמה, ניוון חברתי נורא שכזה, אז לא תודה.
    יוגב.

    השבמחק
  2. שלום יוגב,
    תודה על התגובה בבלוג :)
    השאלה ששאלתם את עצמכם, חיפוש דירה מנק' מבט תרבותית ולאו דוקא הפרנסה - היא החלק היפה בהתפתחות הטכנולוגית היום... אפשר לגור במקום המתאים לך משיקולי תרבות וחברה ולא הפרנסה מכתיבה את מקום המגורים.. בזכות הטכנולוגיה ניתנה לכם האפשרות לבחור מקום מגורים המתאים לתרבות שלכם...
    אני מאמינה כי יש להוציא את הטוב מכל דבר, כך גם מהטכנולוגיה :)
    בהצלחה בלימודים
    נעמי

    השבמחק
  3. בע"ה.

    נעמי שלום,
    שמחתי על תגובתך. ישנה הסכמה ביננו על העניין התרבותי, אך אני שואל את עצמי בעקבות התבונה האם אין כאן "הרס" התרבות או לפחות הרס התרבות החברתית. האם לא "השתגענו" קצת. הרי מה אנו רואים כאן, חבורה של ילדים היושבים זה לצד זה ואים מדברים בינהם כלל. הטכנולוגיה הרי מתפארת שהיא מחברת אנשים, איזה מן חיבור וקישור הוא זה שכל אחד תקוע באייפודו?

    יוגב

    השבמחק
  4. יוגב שלום,
    בהמשך לדבריך, הייתי מגדירה את המצב הנוכחי לא כ"הרס התרבות" אלא תרבות שונה, תרבות אחרת, לעניות דעתי עדיין מוקדם לקבוע האם התרבות החדשה טובה יותר או פחות, ומכיוון שהיא אחרת אז אנחנו, מהדור הישן (ואני בהחלט נמנית עם קבוצה זו...:) רואים בה הרס תרבותינו.. כפי שקרה לאחר המצאת הדפוס... בעבר אנשים היו מעבירים את הידע מפה לאוזן והיה עליך לדעת את כל הידע העולמי במוחך... ועם המצאת הדפוס קמה קול זעקה של הרס התרבות... כעת אנשים לא צריכים לזכור דבר... האם באמת נהרסה התרבות בעת ההיא?!
    ולעניין הקשר בין הילדים... אני רואה תקשורת רבה מאד בינהם כאשר כל אחד באייפונו... ראשית משחקי הרשת המביאים לתקשורת ערה בינהם, שנית החלפת דעות וידיעות בנוגע לטכנולוגיה (יש לי דוגמא חיה בבית לכך :) נושאי השיחה ודרך הקשר אולי השתנו אבל התקשורת עדיין קיימת...

    לסיכומו של דבר, לדעתי אנו חיים בתקופה של שינוי, שתרשם בספרי ההסטוריה כמהפכה של ממש... ולא הייתי מבטלת אותה כי יש בה גם הרבה מאד מהטוב... צריך להיות ערים לשינויים ולנסות להתבונן בהם בעין יותר חיובית :)
    בהצלחה בלימודים
    נעמי

    השבמחק
  5. נעמי,
    אני נוטה להסכים איתך שזהו אכן שינוי, ואין להיבהל ממנו יתר על המידה. אך השאלה היא האם אנחנו לא מאבדים משהו בדרך. באמת מאז המצאת הדפוס האדם משתמש פחות בראשו- בזכרונו וסומך יותר על הספר. וכאן יש לנו עוד ירידת מדרגה מכיוון שהאנשים ממש לא צריכים להשתמש במוחם. את אומרת שהשיח לא נפסק אלא הוא משתנה, ואני שואל את עצמי האם זהו השיח שאנחנו רוצים שייתנהל, כל השיח מבוסס על ההמצאה החדשנית שיצאה, כואב לי לראות את אחייניי משחקים בפייסבוק ומגדלים שם גינה, וירקות, שומרים על חיות כשבמקום זה אפשר פשוט לצאת לגינה ולראות את הדברים בעיניים, לחוש אותם להרגיש אותם ולהנות מהם באמת. אני חש שיש איזו שהיא הקהות חושים שאחריתה מי ישורנו. נראה שעתה ישנה התלהבות והיסחפות לכיוון הטכנולוגי שהוא מבורך, אך זוהי הסחפות יתר. נראה שתגיע איזו שהיא תקופת משבר שתאלץ אותנו להתאזן ולהתאפס ואז , רק אז יהיה אפשר לברך על המוגמר.
    אי מוסיף כאן קישור, שממחיש יותר מכל את חששותיי.

    http://www.youtube.com/watch?v=u9s7afoYI-M

    יוגב.

    השבמחק