במסגרת הלימודים אנו נחשפים לתכנים ולנושאים שונים, חלקם מוכרים הזוכים לרענון וחלקם חדשים המביאים להתקדמות ולעליית מדרגה מקצועית.
אחד הכלים להם נחשפנו לאחרונה הינו מודל SECTIONS של Bates & Pool (2003), מודל זה נבנה על בסיס מודל קודם (action) ומטרתו לאפשר למשתמש לבחון ישום טכנולוגיות שונות בארגון. המודל מציע לבחון את התאמת הטכנולוגיה על פי שמונה פרמטרים שונים:
1. Students - תלמידים - בחינת מאפייני קהל היעד.
2. Ease of use - קלות השימוש ואמינות הטכנולוגיה.
3. Costs - עלויות - עלות החדרת הטכנולוגיה.
4. Teaching and Learning- הוראה ולמידה - בחינת הכישורים וסוג ההוראה הנדרשים ובדיקה האם הטכנולוגיה עונה על הדרישות, ומה היא מאפשרת מבחינת תהליכי הוראה ולמידה.
5. Interactivity - אינטראקטיביות, איזו אינטראקציה מאפשרת הטכנולוגיה.
6. Organization -הבטים ארגוניים הנדרשים לצורך שילוב הטכנולוגיה.
7. Novelty - חדשנות, באיזו מידה הטכנולוגיה חדישה.
8. Speed - מהירות, באיזו מהירות ניתן ליישם את הטכנולוגיה בארגון.
מניתוח ובחינת הפרמטרים נראה כי הם עונים על שלוש נקודות מבט עיקריות ומאפשרים יצירת סינטזה בין הארגון ומטרותיו, הטכנולוגיה ואפשרויותיה, ולבסוף, המשתמשים וצרכיהם.
בחרתי להציג את המודל בפוסט בגלל חשיבותו הרבה לנו, לרכזי התקשוב והעוסקים בהטמעת התקשוב במסגרות שונות. פעמים רבות פונים אלי מנהלים, רכזי תחומים, מורים וגננות המקבלים תקציב מיוחד לתחום התקשוב ומחפשים דרכים כיצד להשתמש בו באופן הטוב ביותר, ולחילופין, נתקלים בקושי מסויים בארגון ומחפשים את הטכנולוגיה המתאימה לפתרון, למשל, צורך באיגום משאבים וארגון צוות שלם למטרה מסויימת.
בעזרת מודל זה ניתן אמנם לבחון פתרונות שונים ולמצוא את הפתרון המתאים לכל ארגון ומערכת, אולם, יש לזכור כי לעיתים הקפיצה למים, הנסיון בשטח ומציאת הפתרונות לקשיים "אונליין" הם המאפשרים תפירה מדוייקת יותר של החליפה...
אני מאמינה כי אמנם יש לבחון את הארגון ובעיקר את מידת מוכנותו ורצונו לבצע שינויים ולהטמיע טכנולוגיה חדשה, ומצד שני יש להכיר היטב את הטכנולוגיה ואת האופציות השונות שהיא מאפשרת, וכאשר שני נתונים אלה ידועים היטב ניתן לקפוץ למים ולהתחיל להשתמש, כאשר ברור כי קשיי קליטה והטמעה יהיו בכל מקרה, ויהיה עלינו, המטמיעים, להתייחס בהרבה סבלנות ואורך רוח לקשיים הצפויים בדרך להטמעה...
דוגמא לכך הבאתי בפוסט קודם שלי "אחרי החגים" בו סיפרתי על נסיון (מוצלח...) של שילוב טכנולוגיה בארגון, וגם שם ציינתי כי המפתח להצלחה טמון ב"מציאת השילוב הנכון בין הכלי הטכנולוגי לבין צרכי השוק"...
בעזרת המודל הנוכחי בטוחני כי אוכל לעשות זאת באופן מקצועי וטוב יותר.
אחד הכלים להם נחשפנו לאחרונה הינו מודל SECTIONS של Bates & Pool (2003), מודל זה נבנה על בסיס מודל קודם (action) ומטרתו לאפשר למשתמש לבחון ישום טכנולוגיות שונות בארגון. המודל מציע לבחון את התאמת הטכנולוגיה על פי שמונה פרמטרים שונים:
1. Students - תלמידים - בחינת מאפייני קהל היעד.
2. Ease of use - קלות השימוש ואמינות הטכנולוגיה.
3. Costs - עלויות - עלות החדרת הטכנולוגיה.
4. Teaching and Learning- הוראה ולמידה - בחינת הכישורים וסוג ההוראה הנדרשים ובדיקה האם הטכנולוגיה עונה על הדרישות, ומה היא מאפשרת מבחינת תהליכי הוראה ולמידה.
5. Interactivity - אינטראקטיביות, איזו אינטראקציה מאפשרת הטכנולוגיה.
6. Organization -הבטים ארגוניים הנדרשים לצורך שילוב הטכנולוגיה.
7. Novelty - חדשנות, באיזו מידה הטכנולוגיה חדישה.
8. Speed - מהירות, באיזו מהירות ניתן ליישם את הטכנולוגיה בארגון.
מניתוח ובחינת הפרמטרים נראה כי הם עונים על שלוש נקודות מבט עיקריות ומאפשרים יצירת סינטזה בין הארגון ומטרותיו, הטכנולוגיה ואפשרויותיה, ולבסוף, המשתמשים וצרכיהם.
בחרתי להציג את המודל בפוסט בגלל חשיבותו הרבה לנו, לרכזי התקשוב והעוסקים בהטמעת התקשוב במסגרות שונות. פעמים רבות פונים אלי מנהלים, רכזי תחומים, מורים וגננות המקבלים תקציב מיוחד לתחום התקשוב ומחפשים דרכים כיצד להשתמש בו באופן הטוב ביותר, ולחילופין, נתקלים בקושי מסויים בארגון ומחפשים את הטכנולוגיה המתאימה לפתרון, למשל, צורך באיגום משאבים וארגון צוות שלם למטרה מסויימת.
בעזרת מודל זה ניתן אמנם לבחון פתרונות שונים ולמצוא את הפתרון המתאים לכל ארגון ומערכת, אולם, יש לזכור כי לעיתים הקפיצה למים, הנסיון בשטח ומציאת הפתרונות לקשיים "אונליין" הם המאפשרים תפירה מדוייקת יותר של החליפה...
אני מאמינה כי אמנם יש לבחון את הארגון ובעיקר את מידת מוכנותו ורצונו לבצע שינויים ולהטמיע טכנולוגיה חדשה, ומצד שני יש להכיר היטב את הטכנולוגיה ואת האופציות השונות שהיא מאפשרת, וכאשר שני נתונים אלה ידועים היטב ניתן לקפוץ למים ולהתחיל להשתמש, כאשר ברור כי קשיי קליטה והטמעה יהיו בכל מקרה, ויהיה עלינו, המטמיעים, להתייחס בהרבה סבלנות ואורך רוח לקשיים הצפויים בדרך להטמעה...
דוגמא לכך הבאתי בפוסט קודם שלי "אחרי החגים" בו סיפרתי על נסיון (מוצלח...) של שילוב טכנולוגיה בארגון, וגם שם ציינתי כי המפתח להצלחה טמון ב"מציאת השילוב הנכון בין הכלי הטכנולוגי לבין צרכי השוק"...
בעזרת המודל הנוכחי בטוחני כי אוכל לעשות זאת באופן מקצועי וטוב יותר.
מקור: Bates A. W., & Poole , G. (2003). Effective teaching with technology in higher education: Foundations for success. San Francisco , CA
נעמי -
השבמחקלאחר הכנת העבודה בקורס אני מסכימה עם דברייך כי מודל SECTIONS הינו בעל תרומה רבה להערכת שילוב טכנולוגיה בארגון, הוא עונה על פרמטרים שונים של הטכנולוגיה ומאפשר בחינה בצורה מבוקרת ומאורגנת של מאפייניה ויישומה בארגון.
המודל מאפשר לעלות גם על קשיי הטכנולוגיה, מודעות לקשיים עדיין לא פוסלת את שילוב הטכנולוגיה אלא להפך מציבה אתגרים חדשים בפניינו במציאת פתרונות מתאימים והתמודדות עימם.
עפרה,
השבמחקתודה על ההתייחסות, ומתן הדגש לחשיבות ההתמודדות עם הקשיים...
אנו, העובדות במסגרות החינוך המיוחד, נתקלות בהרבה קשיים טכנולוגים העומדים כמכשול לתלמידינו, ומוצאות את הדרך להתגבר עליהם.
ממני
נעמי