23 באפריל 2010

מקומו של האינטרנט בחיינו...


יום שישי לפנות בוקר, השעה עכשיו 4 לפנות בוקר, אני יושבת/שוכבת ליד מיטת ביתי בבית החולים... ותוך כדי נמנום ומחשבות החלטתי לכתוב את הפוסט הזה עכשיו – ולא לחכות לכשאגיע הביתה...

ביום חמישי בבוקר לאחר בקור אצל הרופאה, אושפזה ביתי הקטנה, איילה - בת ארבע וחצי, בבית החולים לצורך ברור אפיזודות חום חוזרות ונשנות המלוות במדדי דלקת גבוהים ללא הסבר ומבלי למצוא את מקור הזיהום או הדלקת.
כשהלכתי איתה בבוקר לרופאה לא ידעתי שנגיע משם ישר לאישפוז בבית החולים, ולכן גם לא נערכתי בהתאם... (בגדים, כלי רחצה, ספר קריאה, מטען לנייד, לפטופ וכו'), וכך הגעתי לבית החולים והרגשתי מנותקת מהעולם, כאשר גם בנייד פחדתי להשתמש הרבה כדי שלא תיגמר הסוללה...
בשלב מסויים כאשר היתה הפסקה בבדיקות ביקשה ביתי לרדת ללובי למשחקייה הקיימת שם. כשהגענו למטה – אורו עיני... – היו שם גם 2 מחשבים... והם היו מחוברים לאינטרנט !!!!!!!!! איזה אושר !!!!!!!!!! חיברתי את איילה לטלוויזיה כמו שרצתה, ואני התחברתי מיד למחשב שלידה... – איזה כייף, עכשיו אני מחוברת לעולם... מה עושים קודם??? תעצרו רגע בקריאה ונסו לחשוב מה הייתם עושים דבר ראשון?
נכנסים קודם כל למייל – עוברים ביעף על ההודעות וקולטים את החשובות והעיקריות (כך גם נודע לי על השינוי אצל וולנסקי והורדתי מבעלי מטלה אחת – הדפסת המאמר כדי שאקרא כאן בבית החולים – תודה דורית...:) אח"כ כותבים לבעל מייל ובו רשימה מסודרת של כל הדברים שעליו להביא (כולל מקום המצאם בבית, באיזה מדף, צבע החולצה וסוג המכנס...). ואז מה??? כל כך הרבה דברים, במה לבחור, לאן להיכנס??? לאתרים שאני מנהלת??? לאתרי הלימודים??? לפייסבוק?? ל"דבר" בגוגל טוק עם הורי שבחו"ל ולספר על הקורה כאן אצלנו??? ופתאום קלטתי שאני עובדת על מחשב שאין בו אנטי וירוס ולכן קופצות כל הזמן התראות למינהן, שמערכת ההפעלה המופעלת בו אינה חוקית ולכן ישנן התראות חוזרות ונשנות בדבר סכנות שונות, שלפתע המחשב מודיע על כיבוי מיידי ובלתי מתפשר, שבמקלדת חלק מהמקשים תקועים ולכן יש צורך ללחוץ חזק או למצוא דרכים יצירתיות להתגבר, אבל אני ממשיכה וממשיכה, כל עוד הוא סוחב אני ממשיכה לכבות שריפות ואומרת לעצמי – רק מה שדחוף וחשוב, לטפל רק בדחוף וחשוב, לא להתעכב על זוטות...
בינתיים ביתי התעייפה, החום עלה שוב וחזרנו מהר לחדר... בדרך קלטתי אדם יושב עם לפטופ בלובי מיד בררתי אם הוא מחובר לרשת, ושמחתי לשמוע שבבית החולים ישנה רשת אלחוטית. חיכיתי לאמירם בקוצר רוח... :)
לפנות ערב אמירם הביא את כל הציוד הדרוש ומיד, חזר הצבע לפנים שלי.... דבר ראשון חיברתי את הנייד לחשמל ודבר שני.... פתחתי את הלפטופ... וכאן נפלו פני... החיבור לרשת דורש סיסמא ואין להשיגה... :(
המשכתי לטפל באיילה וכשנרדמה פתחתי ברוב אושר את הלפטופ, ואמרתי לעצמי, אוקיי, אין אינטרנט, אבל יש לי הרבה מה לעשות גם בלי אינטרנט, אז קדימה לעבודה...
התחלתי משימה א', משחק למיקי, אה... אבל צריך להיכנס למחולל... הוא נמצא ברשת... :(
אוקי... לא נורא, נעבור למשימה ב', מאמר וולנסקי, בעצם גם אותו הייתי צריכה להוריד מהרשת מראש... :(
וכך עברתי פעילות אחר פעילות וראיתי שבכל פעילות, גם אם היא לא נעשית ברשת, אני צריכה את הרשת כדי לבצע שלב זה או אחר בה... לבסוף מצאתי עצמי יושבת מול מסך המחשב ועליו מרצדים... קלפי הסוליטר...
תוך כדי הזזת הקלפים התסכול רק גבר וגבר... וכך התחוורה לי עוצמת האינטרנט בחיי היום יום שלנו... המשפט "הוא הפך לחלק בלתי נפרד מחיינו" נשמע כמו קלישאה אבל זה ב-א-מ-ת ככה !! הוא משמש ומסייע בכל תחום ונושא, לא יודעת אם זה טוב או רע, אבל הוא כאן... נזכרתי בדבריה של גילה קורץ שאמרה שהיום האינטרנט והמחשב זה כמו... חשמל – אי אפשר בלעדיו, ביומיים האלה הרגשתי את זה על בשרי...

ומתוך תחושת חוסר האונים הנוראי יצא פוסט זה, אשר כל כולו נכתב ב... word... ממש פרימיטיבי אה?!?!?


יוצאת הביתה לסופ"ש וחוזרת לכלא נטול האינטרנט ביום ראשון...
להתראות ולילה טוב (יותר נכון - בוקר טוב) לכם המאושרים המחוברים לרשת בכל רגע ורגע... :)
נעמי

18 באפריל 2010

טעמו של הדליש'ס...

טעמתי ו... נהנתי... :)
כשנחשפנו לדליש'ס, לפני מס' שבועות, שאלתי את עצמי מה יהיה טעמו ??? האם הוא אכן דליש'ס??? אז טרם הבנתי והפנמתי את ההבדל בינו לבין הסימניות של גוגל, ולא מה טיבו ויחודו... אולם בעקבות מספר אירועים שקרו לי בשבועיים האחרונים, החשיפה והשימוש בכלי, התחלתי לחוש את עוצמתו, ואת התענוג שבשימוש בו...
ראשית הצלחתי להוריד את כל רשימת המועדפים שלי לדליש'ס... אבל זה לא ממש מיוחד, הרי העברתי אותם בזמנו גם לסימניות של גוגל, והם נגישים לי בכל מחשב ובכל מקום... אולם, אחרי שהורדתי היה עלי למיין אותם כיוון שקיבלתי יותר מ... 700 קישורים ל bookmarks שלי :( וכך מצאתי עצמי עוברת אחד אחד בודקת, משייכת לתגיות, ממיינת ומארגנת אותם מחדש... הרגשתי כמו סידור ארון הבגדים במעברי עונות... :) עבודה סיזיפית, ואני עדיין לא בטוחה "למה זה טוב"... 
ואז חל המפנה... חברה ללימודים, ורד, ביקשה ממני לינקים למספר אתרים העוסקים בתחום השפה... נכנסתי לרשימת המועדפים שלי, והתחלתי להעתיק לינק אחר לינק... ולפתע נזכרתי... דליש'ס !!! הרי זאת אמורה להיות אחת המעלות שלו... וכך מצאתי עצמי נכנסת לדליש'ס, ותוך שני דקות מעבירה לחברתי קישור לדליש'ס "אתרי שפה" שלי... איזה יופי!!! כמה קל ופשוט !!! - תודה לך ורד שהבאת אותי לכך... 
כמדריכת מורות, אני נשאלת לא מעט פעמים לגבי אתר בנושא זה ובנושא אחר... ואני, הידועה כאספנית אתרים, מתחילה לשלוף מהמועדפים שלי את האתרים המבוקשים... כעת, בעזרת דליש'ס, אני פשוט שולחת את הלינק לדליש'ס המובקש וזהו...!!!
אז הנה מתנה... הלינק לדליש'ס השפה שלי

תהנו... :)
ואני אמשיך למיין כי הצלחתי בינתיים להוריד את הרשימה ל- 673... :( הדרך עוד ארוכה...

12 באפריל 2010

פודקאסט ?!?!?!?!?!!?

דבר חדש נפל במחוזותינו.. הפודקאסט...
התבקשנו להיכנס לאתר מסויים (icast) ולבחור שם בפודקאסט, לפתוח, להאזין ולהביע דעתינו בפורום... כך, בלי הקדמה ובלי הסבר למה לצפות... בדיעבד... טוב שכך !!!
ממה שהצלחתי להבין מתגובות חברי בפורום הפודקאסט, רובם, כמוני, לא הכירו את הכלי קודם, לכולנו היה בזה מן החידוש... אפילו לשֶם לא נחשפנו בעבר ולא שמענו עליו...
נכנסתי לאתר, "דפדפתי" בין הקישורים, וטעמתי מכאן ומשם... חייבת לציין שהיו הקלטות בהן מצאתי עצמי "מנקרת" קלות (שעות הצהריים הקשות) ומהקלטות אחרות ממש נהנתי וזרמתי איתן... - היה זה עבורי תחום ח-ד-ש לחלוטין !!! מאד מלהיב, מאד שונה ומיוחד, וכמובן המחשבות והרעיונות החלו לרוץ... כיצד אפשר להשתמש בכלי במסגרת העבודה? היכן הוא ישתלב בדרך הטובה ביותר? באיזה תחום ובאיזו מסגרת הוא יתלבש כמו כפפה ליד ולא יהיה מאולץ (אחת הבעיות העיקריות כשרוצים להשתמש בכלי מסויים אבל לא מצליחים למצוא את המסגרת המתאימה לו).
בזמן ההקשבה (עם אוזניות, סגורה בתוך עצמי) חשתי כיצד חוש ההקשבה (לא רק השמיעה אלא יכולת ההקשבה עצמה...) מתחדד, כיצד העיניים שכבר כל כך רגילות לעקוב אחרי מה שהאוזניים שומעות, הולכות לאיבוד... ואז חשתי את כוחו של הפודקאסט... לחזור ולתרגל עם תלמידי את הבנת הנאמר רק מהנשמע... מושג "הבנת הנשמע" שבעידן האינטרנט והטלוויזיה כמעט ונעלם... וחשוב כל כך לשמר.
מתוך מחשבה זו התחלתי לגלוש באינטרנט אחר מידע על הכלי ודרכי השימוש השונים בו. כך הגעתי לבלוג של רן לוי, ולפוסט "מה זה פודקאסט" כל כך פשוט וכל כך ברור...
מתוך הקריאה בפוסט התחברתי במיוחד לפיסקה העושה אנלוגיה בין הפודקסט והרדיו לעומת הסלולארי והטלפון הקווי: 


"...אז נכון, יש רדיו רגיל- אבל פודקאסט הוא רדיו משודרג ומשופר. הפודקאסט לרדיו הרגיל הוא מה שהסלולארי הוא לטלפון הקווי: הוא מעשיר אותו, מרחיב אותו והופך אותו נגיש יותר. כמו הטלפון הסלולארי, גם הפודקאסט יחליף בהדרגה את הרדיו הרגיל, והכל בזכות ההמצאה הנפלאה הזו, האינטרנט, היכן שגברים הם גברים, נשים הם גברים, וילדים הם סוכני FBI."   

כל כך נכון !!! 
אני רק מקווה באמת להצליח להעשיר ולהרחיב ולאפשר לתלמידי לראות ולחוות את השימושים הנפלאים הקיימים באינטרנט מעבר למשחקי המרוצים השונים. 

3 באפריל 2010

האם הדלישיוס הוא כזה ... טעים ???

במסגרת "החורים" הקיימים בידע התקשובי שלי, הרי שלדלישיוס יש מקום של כבוד...
לפני מס' שנים במסגרת אחת ההשתלמויות שמעתי את הרצאתה של לימור אלהרר, אשר נחשבה בזמנו, ואני מאמינה שגם היום, לאחת המובילות בתחום הדרכת מורים בשילוב הטכנולוגיה בעבודת המורה.
במסגרת ההרצאה היא חשפה אותנו לדלישיוס וליתרונותיו הרבים. היא הראתה, הדגימה, דיברה וסיפרה ודיברה וסיפרה... ולבסוף, מרוב דיבורים "על" יצאתי די מבולבלת, אבל ניסיתי בכל זאת להשתמש ולמצוא את היתרונות הרבים עליהם דיברה... לא הצלחתי... התייאשתי... ועזבתי...
כך שעד היום, אני יודעת במה מדובר, באופן כללי..., אולם יש בי הרתיעה מהשימוש בדלישיוס עקב ההתנסות הלא מוצלחת...ויתרה מכך מעצם אי ההבנה במה הוא טוב כל כך...
היום, בעקבות דרישות הקורס, נכנסתי שוב לדלישיוס, החלטתי שהפעם אני עוברת חוויה אחרת (אני הרי בפאזה של חוויה מתקנת... :), ואכן, ההרשמה עברה בקלות, ואפילו הצלחתי לשמור מס' פריטים בדלישיוס.
אני עוד לא יודעת כיצד להשתמש בדלישיוס, אבל מקווה ללמוד ולהצליח לנצל את הכלי באופן מיטבי.
עדיין לא ברור לי מה ההבדל בין הדלישיוס לבין הסימניות (bookmarks) של גוגל, הרי גם אותן ניתן לראות מכל מחשב, גם אותן ניתן לפרסם... אז במה הדלישיוס טוב יותר? ואולי הוא לא טוב יותר אלא אחר? אנסה לעמוד על ההבדלים בימים הקרובים...