30 ביוני 2010

רשמים מכנס מיט"ל (1)

חזרתי היום מכנס מיט"ל השמיני, בו הוצגו מחקרים שונים שנעשו בתחומי החדשנות בהוראה מתוקשבת בחינוך הגבוה. ראשית, מבחינתי, להגיע לכנסים שכאלה (צ'ייס, מיט"ל מופ"ת וכו') ולהיות שותפה (ולו שותפה שקטה ו"סמויה") לחשיפה של מחקרים חדשים בתחומי התקשוב, לראייה חדשנית מנקודות מבט שונות, הינה זכות גדולה! רק כאשר יוצאים מהקוביה הקטנה שלנו, מהמסגרת הבית ספרית האישית שלנו, אנו נתקלים בעשייה הרבה הנעשית בחוץ, נחשפים לחידושים האחרונים ולטכנולוגיות חדשות, שמהם ניתן ללמוד רבות ולהשליך על העבודה שלנו.

בפוסט זה אתייחס להצגת אחד הפוסטרים שהרשים אותי מאד ונוגע גם לחיי המקצועיים. במושב הפוסטרים דורית סלע הציגה פוסטר המתייחס לעבודת הגמר שלה בלימודים, בו הציגה את האפשרות לשלב בלומדה/תוכנה "תולעת ספרים" ישומי ווב 2 שונים. לדעתי רעיון מצויין! כמי שמכירה היטב את התוכנה ואת האפשרויות הרבות הגלומות בה, מודעת גם להגדרתה כתוכנת ווב 1. כמה שתהיה טובה, ממוקדת ומשיגה את המטרות שלשמן פותחה, היא עדיין תוכנה "סגורה" ברובה, ובמהלך השנים ככל שהטכנולוגיה מתקדמת הופכת התוכנה הסגורה ליותר ויותר מיושנת, ומכאן פחות "מושכת" תלמידים להשתמש בה (במיוחד תלמידי החינוך המיוחד אשר מחפשים להיות "כמו כולם").  בעבודתה שילבה דורית בתוכנה כלים טקסטואלים, כגון ויקי ובלוג, ובנוסף בחנה אפשרות לשילוב אמצעים לא טקסטואלים אך תומכי למידה כגון פודקאסט, סרטונים ואף רשתות חברתיות. 

בשנים עברו השתמשו במסגרות החינוך בתוכנות ולומדות רבות, בעיקר "לומדות מדף" חלקן טובות יותר וחלקן טובות פחות, כאשר המשותף לכולן היה הדיסק שהכיל את כל התכנים. למורה/גננת לא היתה אפשרות לשנות, להרחיב ולהוריד תכנים מהלומדה, ומידת ההתאמה לתלמיד היתה לרוב די מינימלית - התאמה של דרגת הקושי ומספר המשתתפים. אמנם בשנים האחרונות קיימת מגמה לפיתוח לומדות המתאימות עצמן ללומד, למשל "אותיות הפלא", "תולעת ספרים", "פגבג כפול שבע", בלומדות אלה להורה/מורה ישנה אפשרות להתאים את הלומדה למידת הידע שיש ברשות התלמיד בנקודת זמן מסויימת ולהוסיף עוד ועוד פרמטרים ככל שהילד מתקדם ומתפתח. למשל בלומדת "אותיות הפלא", ככל שהילד לומד תנועות ועיצורים הם משולבים  באופן מודולרי בלומדה,  וכל הטקסטים שהלומדה מספקת לילד יכללו אך ורק את ההברות שהוא כבר מכיר. אולם עדיין, הן נחשבות לסגורות ואין בהן שילוב של ישומי אינטרנט שונים.

בחזרה לפוסטר של דורית, לדעתי במבחן המציאות יהיה צורך לבחון האם שילוב ישומי הווב 2 השונים מהווים חלק אינטגרלי של התוכנה, כלומר האם המעבר מהתוכנה לישומים השונים עובר בצורה חלקה... האם הישומים מהווים המשך רציף של הפעילות בתוך התוכנה, שכן הרצון לשלב כלים שונים בתוך תוכנות קיימות ולנסות בדרך זו "לעדכן ולרענן" תוכנות ישנות עלול לגרום לתוספת להראות כטלאי לא ברור ומעַקֶב למידה.  

לסיכום, אהבתי לראות כיצד לקחה דורית תוכנה המוכרת כל כך במסגרות החינוך המיוחד, המוגדרת כ"תוכנה ישנה וטובה", ושדרגה אותה כך שמצד אחד הן המורות והן התלמידים יהנו להמשיך להשתמש בה מבלי לראות בה משהו מיושן וארכאי, ומצד שני, בעזרתה יוכלו להחשף ולהתנסות בשימוש בישומי ווב 2 חדשניים במסגרת הלמידה.

26 ביוני 2010

השיתופיות בכלל והויקי בפרט...

בכל שנותי המקצועיות (יתכן שזה משהו שנטוע באופיי ובאישיותי), גם כמנהלת גן שפתי, כגננת שילוב ובעיקר בהמשך, כרכזת תקשוב, חלקתי את עבודתי עם שותפים (במקצוע שלי מדובר לרוב בשותפות...) נוספים. הנתינה והקבלה באו לידי ביטוי בחשיבה משותפת, בהעברת חומרי למידה, החלפת משחקים שיצרתי עם משחקים שיצרו חברותי, ובזמנו אף שיתוף בפלקטים ויצירות שהכנתי לגן. מכאן, רעיון העבודה עם שותפים שווים אינו זר לי ואף מאד אהוב ומקובל עלי. לדעתי, עבודה משותפת מביאה את כל הצדדים למיצוי יכולותיהם, ועבודה של אחד ועוד אחד לרוב שווה הרבה יותר מ- 2...
בהמשך לכך, כיום, כאשר כלי ה-web2 נפוצים בכל פינה, הפכתי לחסידה שלהם... קל מאד לשתף, לחלוק, לקבל ולתת. לא בכדי הפכתי למכורה לכלי גוגל השונים, משתמשת בהם בכל הזדמנות ומנסה להנחיל אותם על קהל המורים וצוותי ההוראה איתם אני עובדת, ולהראות כמה השיתופיות תורמת.
בתחילת הלימודים בסמסטר ג' התוודענו לכלי הויקי, באמת מתוך התלהבות ניגשתי להתנסות בו. הקשבתי למרצה שלנו, דר' חגית מישר טל, שהראתה, הדגימה הסבירה ובעיקר דיברה על היופי שבשיתוף והיכולת ליצור מאגר נתונים משותף. התחברתי לדבריה, ובמחשבותי רצתי קדימה כיצד אני מחברת את כל הגננות אצלינו במתי"א לשימוש בויקי, וכיצד אני עוזרת ומדריכה אותן לבנות מאגר חומרי למידה משותפים, כאשר החשוב הוא - כל אחת תורמת את חלקה ב"כתב ידה", בניסוח שלה, וישירות לאתר המשותף (בלי שאצטרך לקבל את התכנים במייל ולהכניס אותם בעצמי לאתר - כפי שקורה רבות היום).
המשימה הראשונה שלנו היתה לבנות סיפור בהמשכים משותף - משימה נעימה קלה לביצוע מבחינת התוכן כך שניתן להתמקד בטכניקה...
במשימה זו, בפעם הראשונה מאז אני עוסקת בכלים משותפים, חשתי אי נוחות רבה. כתבתי את חלקי בסיפור, ולאחר מספר ימים ראיתי ש... כל מה שכתבתי נמחק על ידי כותב אחר... התחושה הראשונית והמיידית היתה של עלבון, מדוע מחקו? ולמה למחוק הכל? התחושה הלא נעימה התחזקה כאשר דרך דף ההסטוריה גיליתי שהמוחק עשה זאת בעילום שם... - נכנס למערכת מבלי להרשם... בהמשך כמובן התחלפה תחושה זו בשכנוע עצמי של "שטויות, מה זה משנה, זה בסך הכל תרגיל התנסותי, ודרך דף ההסטוריה ניתן להוכיח שביצעתי את התרגיל" וכו' וכו'...
בעקבות תחושה זו, התחלתי קצת לשוטט ברשת ולחפש יותר מידע לגבי הויקי, וכך הגעתי לאתר המשווה בין כלי ויקי שונים. לפי אורך הדף (צילום דף המשווה בין שני כלי ויקי - כניסה לאתר המשווה) ניתן לראות כי קיימים פרמטרים רבים מאד להשוואה (דרישות מערכת, אבטחה, מאפיינים כלליים, מאפייני ממשק, קישוריות, מאפייני נתונים וכו'), אבל אף אחד מהם אינו בוחן את הפרמטרים הפסיכולוגים, תחושותיו של אדם ש"נמחק" מהעבודה, למשל פרמטר המתריע במייל או בדף הויקי עצמו לאדם שעבודתו עומדת להימחק מהמערכת?!? או שמא יש מקום לאפשר מחיקה תוך מתן דיליי למחיקה עצמה? לא ראיתי כי הקלות הבלתי נסבלת של מחיקת עבודות של אחרים באה לידי ביטוי בנקודת השוואה כלשהי בין כלי הויקי השונים. 
האם זה בגלל ש"ככה זה בכלי ווב 2 ועליך להתרגל לחוקי המשחק החדשים"?!?!? יתכן וכן... ויש ללמוד להתמודד עם זה, ויש ללמוד שלא לתת לחוקים החדשים להשתלט על תחושותינו, אלא לקבל אותם כהוויתם.






19 ביוני 2010

תקשוב, מורים, עולם, ומה שבינהם...

בפוסט זה אתייחס למאמר שקראתי במהלך "חופשת הסמסטר"...

"נושאי השתלמויות מורים בתכניות תקשוב בעולם- סקירת מידע" מאת דזירה פז ועמי סלנט, המאמר בוחן את הקורה במדינות שונות בעולם בנושא הטמעת התקשוב בקרב אוכלוסיית המורים. בעת קריאת המאמר הזדהתי והתחברתי לחלק גדול מהדברים שנמצאו בעולם ומצאתי נקודות השוואה עם הקורה בישראל, במסגרות החינוך המיוחד, אליהם אני שייכת. בהמשך אנסה לעלות מס' נקודות מהמאמר תוך התייחסות אישית מנסיוני בשטח.

1. הלמידה מרחוק תופסת תאוצה רבה בתהליך הכשרת המורים, מנסיוני אני רואה בשימוש בלמידה מרחוק כלי המשמש לשתי מטרות עיקריות, האחד, מאפשר להגיע לקבוצה גדולה יותר של מורים והשני, מאפשר שכלול יכולותיהם של המורים בשימוש בכלי זה.

2.מתן חשיבות וקדימות להתפתחות מקצועית של המורים, מתוך מחשבה שלאחר מכן יוכלו להפעיל את תלמידהם בסביבת הלמידה המתוקשבת, בה הם כבר שולטים. מנסיוני עם צוותי מורים, אכן רק המורים אשר התנסו בלמידה מתוקשבת בעצמם לאורך זמן, ו"השתפשפו" בטכנולוגיה ומצאו עצמם פועלים בה באופן חופשי, רק הם הצליחו להפעיל בהמשך סביבת למידה מתוקשבת לתלמידהם. לא השתלמות חד פעמית ו/או טעימה כזו אחרת תגרום למורה לשנות את דרכי עבודתו בכתה... עליו לרגיש בטוח בשימוש בטכנולוגיה, עליו להיות פתוח בחשיבתו לחדשנות על מנת להפעיל סביבות מתוקשבות במסגרת עבודתו עם התלמידים.

3. קיומה של מגמה להפעלת תוכניות השתלמות מבוזרות/משולבות (Blended learning), כלומר השתלמויות המשלבות מפגשים פנים-אל-פנים לצד מפגשים מקוונים. באגף לחינוך מיוחד (אליו אני שייכת) במשרד החינוך בארץ, מגמה זו פועלת כבר כ-8 שנים. השתלמויות משולבות (Blended learning) הן של רכזי תקשוב והן של מורים, בתחומים שונים, למשל, השתלמויות למרפאות בעיסוק, לרכזי תחום השפה, לתראפיסטיות ועוד. ואכן משנה לשנה כמות המשתתפים גדלה, והמורים והצוותים המשתתפים כבר אינם חוששים מהטכנולוגיה, ובמהלך ההשתלמות הם מבינים ומפנימים את יתרונות השיטה, וחלקם הגדול אף מתחיל ליישם את דרך הלמידה עם תלמידהם. 

4. התפתחות ההבנה וההפנמה שלרשתות תקשורת חברתיות יש פוטנציאל רב לחולל תהליכי שינוי בבתי ספר, בעזרתן ניתן ליצור קהילת ידע שיתופית, ליצור רשת קשרים חברתית, שיתוף בתכנים ומידע, פרסום בלוגים ועוד -המורות בחינוך המיוחד, איתן אני עובדת, מפוזרות על פני מס' רב של ישובים. כל אחת מנהלת כיתת חינוך מיוחד בבי"ס רגיל, ובעזרת רשתות התקשורת הצלחנו להפוך אותן לקבוצה מגובשת המשתפות זו את זו, תומכות האחת בשניה, יוצרות יחד ידע שיתופי ומאגר תכנים משותפים. מעבר לכך, רכזות התקשוב במסגרות המתי"א (חינוך מיוחד) בכל הארץ יצרו קהילת ידע שיתופי וקבוצה חברתית מתוקשבת מאד גדולה ומחוברת.  בשתי קבוצות אלה, תנאי הסביבה ומצב אובייקטיבי הם אלה שהכתיבו את השימוש ברשת תקשורת חברתית לצורך עבודה משותפת. אני מתקשה לדמיין קבוצת מורות היושבות באותו חדר מורים יום יום יוצרות קבוצת תקשורת מקוונת.. יש לי תחושה של נסיון לאנוס את השטח למפה - לנסות להתאים את המציאות לתאוריה החדשנית... אם אין צורך וכורח מציאות - לא עושים !!! כיוון שאפילו כתרגיל חדשני הוא לא יחזיק מעמד...

5. ביצוע השתלמות מורים מלווה באתר... - במאמר מציינים את הייחודיות של ההשתלמות המקצועית באוסטרליה המלווה באתר אינטרנט בעל מאפייני Web-2.0- השתלמויות כאלה נעשות בארץ כבר מספר שנים, ואכן  לשילוב האתר בהשתלמות ישנה הצלחה ותרומה גדולה לתהליך הלמידה. קריאת סעיף זה במאמר מילאה אותי בגאוות יחידה ובתחושה של קבלת הוכחה לכך שאנו פועלים נכון, אכן זו הדרך שהוכיחה את עצמה גם בניכר...

לאחר קריאת המאמר ושיטוט נוסף באינטרנט הגעתי למצגת מעניינת של נילי מור, אלונה פורקוש-ברוך, אידה היילוייל וציפי זלקוביץ, מרשת עמיתי מחקר במכון מופ"ת, אשר ערכו מחקר בשלוש מכללות ובדקו מודלים של מרכזי תיקשוב (המצגת הוצגה בכנס הארצי השנתי השביעי של מיט"ל 2009: "עולם המידע הפתוח"). בהשוואה בין המכללות נמצא בין היתר כי בכל שלוש המכללות שנבדקו, "מוביל תהליך התקשוב הינו "משוגע לדבר", בעל חזון, "משתלם סדרתי", יצירתי, יוזמני, איש צוות, מקושר ובעל יחסי אנוש טובים". כלומר, תהליך התקשוב עדיין נישא על כתפי בודדים "משוגעים לדבר". כמדריכת מורות המנסה לתת למורות כלים ותמיכה להובלת תהליכי תקשוב במסגרות שלהן, אני נקלעת פעמים רבות למצבים בהם נמצאה המורה המתאימה, הוכשרה לתפקיד, החלה ליישם ולהטמיע את התקשוב, אולם אז היא יוצאת לשנת שבתון או לחופשת לידה או חוזרת ללמד בכיתה א' (חינוך מיוחד) ואינה פנויה לעסוק בתקשוב בכיתתה, וכך נוצר מצב בו מדי שנה אנו מכשירים מורות, ומכיוון שהצלחת הטמעת התקשוב תלויה ב"משוגע לדבר" - ברגע שה"משוגע" יוצא מהתמונה - מערך התקשוב קורס... וחבל ! 
במסגרות החינוך המיוחד תהליך הטמעת התקשוב משתכלל כל הזמן, ומורים רבים משלבים את התקשוב בעבודתם היומיומית, אולם לדעתי, התהליך עדיין יושב על כתפי המשוגעים, ועד אשר לא נשכיל להטמיעו בכל המערכת כחלק בלתי נפרד מהעיפרון, המחברת הספר והילקוט, נצטרך את המשוגעים כדי להובילו.