בפוסט זה אתייחס למאמר שקראתי במהלך "חופשת הסמסטר"...
"נושאי השתלמויות מורים בתכניות תקשוב בעולם- סקירת מידע" מאת דזירה פז ועמי סלנט, המאמר בוחן את הקורה במדינות שונות בעולם בנושא הטמעת התקשוב בקרב אוכלוסיית המורים. בעת קריאת המאמר הזדהתי והתחברתי לחלק גדול מהדברים שנמצאו בעולם ומצאתי נקודות השוואה עם הקורה בישראל, במסגרות החינוך המיוחד, אליהם אני שייכת. בהמשך אנסה לעלות מס' נקודות מהמאמר תוך התייחסות אישית מנסיוני בשטח.
1. הלמידה מרחוק תופסת תאוצה רבה בתהליך הכשרת המורים, מנסיוני אני רואה בשימוש בלמידה מרחוק כלי המשמש לשתי מטרות עיקריות, האחד, מאפשר להגיע לקבוצה גדולה יותר של מורים והשני, מאפשר שכלול יכולותיהם של המורים בשימוש בכלי זה.
2.מתן חשיבות וקדימות להתפתחות מקצועית של המורים, מתוך מחשבה שלאחר מכן יוכלו להפעיל את תלמידהם בסביבת הלמידה המתוקשבת, בה הם כבר שולטים. מנסיוני עם צוותי מורים, אכן רק המורים אשר התנסו בלמידה מתוקשבת בעצמם לאורך זמן, ו"השתפשפו" בטכנולוגיה ומצאו עצמם פועלים בה באופן חופשי, רק הם הצליחו להפעיל בהמשך סביבת למידה מתוקשבת לתלמידהם. לא השתלמות חד פעמית ו/או טעימה כזו אחרת תגרום למורה לשנות את דרכי עבודתו בכתה... עליו לרגיש בטוח בשימוש בטכנולוגיה, עליו להיות פתוח בחשיבתו לחדשנות על מנת להפעיל סביבות מתוקשבות במסגרת עבודתו עם התלמידים.
3. קיומה של מגמה להפעלת תוכניות השתלמות מבוזרות/משולבות (Blended learning), כלומר השתלמויות המשלבות מפגשים פנים-אל-פנים לצד מפגשים מקוונים. באגף לחינוך מיוחד (אליו אני שייכת) במשרד החינוך בארץ, מגמה זו פועלת כבר כ-8 שנים. השתלמויות משולבות (Blended learning) הן של רכזי תקשוב והן של מורים, בתחומים שונים, למשל, השתלמויות למרפאות בעיסוק, לרכזי תחום השפה, לתראפיסטיות ועוד. ואכן משנה לשנה כמות המשתתפים גדלה, והמורים והצוותים המשתתפים כבר אינם חוששים מהטכנולוגיה, ובמהלך ההשתלמות הם מבינים ומפנימים את יתרונות השיטה, וחלקם הגדול אף מתחיל ליישם את דרך הלמידה עם תלמידהם.
4. התפתחות ההבנה וההפנמה שלרשתות תקשורת חברתיות יש פוטנציאל רב לחולל תהליכי שינוי בבתי ספר, בעזרתן ניתן ליצור קהילת ידע שיתופית, ליצור רשת קשרים חברתית, שיתוף בתכנים ומידע, פרסום בלוגים ועוד -המורות בחינוך המיוחד, איתן אני עובדת, מפוזרות על פני מס' רב של ישובים. כל אחת מנהלת כיתת חינוך מיוחד בבי"ס רגיל, ובעזרת רשתות התקשורת הצלחנו להפוך אותן לקבוצה מגובשת המשתפות זו את זו, תומכות האחת בשניה, יוצרות יחד ידע שיתופי ומאגר תכנים משותפים. מעבר לכך, רכזות התקשוב במסגרות המתי"א (חינוך מיוחד) בכל הארץ יצרו קהילת ידע שיתופי וקבוצה חברתית מתוקשבת מאד גדולה ומחוברת. בשתי קבוצות אלה, תנאי הסביבה ומצב אובייקטיבי הם אלה שהכתיבו את השימוש ברשת תקשורת חברתית לצורך עבודה משותפת. אני מתקשה לדמיין קבוצת מורות היושבות באותו חדר מורים יום יום יוצרות קבוצת תקשורת מקוונת.. יש לי תחושה של נסיון לאנוס את השטח למפה - לנסות להתאים את המציאות לתאוריה החדשנית... אם אין צורך וכורח מציאות - לא עושים !!! כיוון שאפילו כתרגיל חדשני הוא לא יחזיק מעמד...
5. ביצוע השתלמות מורים מלווה באתר... - במאמר מציינים את הייחודיות של ההשתלמות המקצועית באוסטרליה המלווה באתר אינטרנט בעל מאפייני Web-2.0- השתלמויות כאלה נעשות בארץ כבר מספר שנים, ואכן לשילוב האתר בהשתלמות ישנה הצלחה ותרומה גדולה לתהליך הלמידה. קריאת סעיף זה במאמר מילאה אותי בגאוות יחידה ובתחושה של קבלת הוכחה לכך שאנו פועלים נכון, אכן זו הדרך שהוכיחה את עצמה גם בניכר...
לאחר קריאת המאמר ושיטוט נוסף באינטרנט הגעתי למצגת מעניינת של נילי מור, אלונה פורקוש-ברוך, אידה היילוייל וציפי זלקוביץ, מרשת עמיתי מחקר במכון מופ"ת, אשר ערכו מחקר בשלוש מכללות ובדקו מודלים של מרכזי תיקשוב (המצגת הוצגה בכנס הארצי השנתי השביעי של מיט"ל 2009: "עולם המידע הפתוח"). בהשוואה בין המכללות נמצא בין היתר כי בכל שלוש המכללות שנבדקו, "מוביל תהליך התקשוב הינו "משוגע לדבר", בעל חזון, "משתלם סדרתי", יצירתי, יוזמני, איש צוות, מקושר ובעל יחסי אנוש טובים". כלומר, תהליך התקשוב עדיין נישא על כתפי בודדים "משוגעים לדבר". כמדריכת מורות המנסה לתת למורות כלים ותמיכה להובלת תהליכי תקשוב במסגרות שלהן, אני נקלעת פעמים רבות למצבים בהם נמצאה המורה המתאימה, הוכשרה לתפקיד, החלה ליישם ולהטמיע את התקשוב, אולם אז היא יוצאת לשנת שבתון או לחופשת לידה או חוזרת ללמד בכיתה א' (חינוך מיוחד) ואינה פנויה לעסוק בתקשוב בכיתתה, וכך נוצר מצב בו מדי שנה אנו מכשירים מורות, ומכיוון שהצלחת הטמעת התקשוב תלויה ב"משוגע לדבר" - ברגע שה"משוגע" יוצא מהתמונה - מערך התקשוב קורס... וחבל !
במסגרות החינוך המיוחד תהליך הטמעת התקשוב משתכלל כל הזמן, ומורים רבים משלבים את התקשוב בעבודתם היומיומית, אולם לדעתי, התהליך עדיין יושב על כתפי המשוגעים, ועד אשר לא נשכיל להטמיעו בכל המערכת כחלק בלתי נפרד מהעיפרון, המחברת הספר והילקוט, נצטרך את המשוגעים כדי להובילו.
"נושאי השתלמויות מורים בתכניות תקשוב בעולם- סקירת מידע" מאת דזירה פז ועמי סלנט, המאמר בוחן את הקורה במדינות שונות בעולם בנושא הטמעת התקשוב בקרב אוכלוסיית המורים. בעת קריאת המאמר הזדהתי והתחברתי לחלק גדול מהדברים שנמצאו בעולם ומצאתי נקודות השוואה עם הקורה בישראל, במסגרות החינוך המיוחד, אליהם אני שייכת. בהמשך אנסה לעלות מס' נקודות מהמאמר תוך התייחסות אישית מנסיוני בשטח.
1. הלמידה מרחוק תופסת תאוצה רבה בתהליך הכשרת המורים, מנסיוני אני רואה בשימוש בלמידה מרחוק כלי המשמש לשתי מטרות עיקריות, האחד, מאפשר להגיע לקבוצה גדולה יותר של מורים והשני, מאפשר שכלול יכולותיהם של המורים בשימוש בכלי זה.
2.מתן חשיבות וקדימות להתפתחות מקצועית של המורים, מתוך מחשבה שלאחר מכן יוכלו להפעיל את תלמידהם בסביבת הלמידה המתוקשבת, בה הם כבר שולטים. מנסיוני עם צוותי מורים, אכן רק המורים אשר התנסו בלמידה מתוקשבת בעצמם לאורך זמן, ו"השתפשפו" בטכנולוגיה ומצאו עצמם פועלים בה באופן חופשי, רק הם הצליחו להפעיל בהמשך סביבת למידה מתוקשבת לתלמידהם. לא השתלמות חד פעמית ו/או טעימה כזו אחרת תגרום למורה לשנות את דרכי עבודתו בכתה... עליו לרגיש בטוח בשימוש בטכנולוגיה, עליו להיות פתוח בחשיבתו לחדשנות על מנת להפעיל סביבות מתוקשבות במסגרת עבודתו עם התלמידים.
3. קיומה של מגמה להפעלת תוכניות השתלמות מבוזרות/משולבות (Blended learning), כלומר השתלמויות המשלבות מפגשים פנים-אל-פנים לצד מפגשים מקוונים. באגף לחינוך מיוחד (אליו אני שייכת) במשרד החינוך בארץ, מגמה זו פועלת כבר כ-8 שנים. השתלמויות משולבות (Blended learning) הן של רכזי תקשוב והן של מורים, בתחומים שונים, למשל, השתלמויות למרפאות בעיסוק, לרכזי תחום השפה, לתראפיסטיות ועוד. ואכן משנה לשנה כמות המשתתפים גדלה, והמורים והצוותים המשתתפים כבר אינם חוששים מהטכנולוגיה, ובמהלך ההשתלמות הם מבינים ומפנימים את יתרונות השיטה, וחלקם הגדול אף מתחיל ליישם את דרך הלמידה עם תלמידהם.
4. התפתחות ההבנה וההפנמה שלרשתות תקשורת חברתיות יש פוטנציאל רב לחולל תהליכי שינוי בבתי ספר, בעזרתן ניתן ליצור קהילת ידע שיתופית, ליצור רשת קשרים חברתית, שיתוף בתכנים ומידע, פרסום בלוגים ועוד -המורות בחינוך המיוחד, איתן אני עובדת, מפוזרות על פני מס' רב של ישובים. כל אחת מנהלת כיתת חינוך מיוחד בבי"ס רגיל, ובעזרת רשתות התקשורת הצלחנו להפוך אותן לקבוצה מגובשת המשתפות זו את זו, תומכות האחת בשניה, יוצרות יחד ידע שיתופי ומאגר תכנים משותפים. מעבר לכך, רכזות התקשוב במסגרות המתי"א (חינוך מיוחד) בכל הארץ יצרו קהילת ידע שיתופי וקבוצה חברתית מתוקשבת מאד גדולה ומחוברת. בשתי קבוצות אלה, תנאי הסביבה ומצב אובייקטיבי הם אלה שהכתיבו את השימוש ברשת תקשורת חברתית לצורך עבודה משותפת. אני מתקשה לדמיין קבוצת מורות היושבות באותו חדר מורים יום יום יוצרות קבוצת תקשורת מקוונת.. יש לי תחושה של נסיון לאנוס את השטח למפה - לנסות להתאים את המציאות לתאוריה החדשנית... אם אין צורך וכורח מציאות - לא עושים !!! כיוון שאפילו כתרגיל חדשני הוא לא יחזיק מעמד...
5. ביצוע השתלמות מורים מלווה באתר... - במאמר מציינים את הייחודיות של ההשתלמות המקצועית באוסטרליה המלווה באתר אינטרנט בעל מאפייני Web-2.0- השתלמויות כאלה נעשות בארץ כבר מספר שנים, ואכן לשילוב האתר בהשתלמות ישנה הצלחה ותרומה גדולה לתהליך הלמידה. קריאת סעיף זה במאמר מילאה אותי בגאוות יחידה ובתחושה של קבלת הוכחה לכך שאנו פועלים נכון, אכן זו הדרך שהוכיחה את עצמה גם בניכר...
לאחר קריאת המאמר ושיטוט נוסף באינטרנט הגעתי למצגת מעניינת של נילי מור, אלונה פורקוש-ברוך, אידה היילוייל וציפי זלקוביץ, מרשת עמיתי מחקר במכון מופ"ת, אשר ערכו מחקר בשלוש מכללות ובדקו מודלים של מרכזי תיקשוב (המצגת הוצגה בכנס הארצי השנתי השביעי של מיט"ל 2009: "עולם המידע הפתוח"). בהשוואה בין המכללות נמצא בין היתר כי בכל שלוש המכללות שנבדקו, "מוביל תהליך התקשוב הינו "משוגע לדבר", בעל חזון, "משתלם סדרתי", יצירתי, יוזמני, איש צוות, מקושר ובעל יחסי אנוש טובים". כלומר, תהליך התקשוב עדיין נישא על כתפי בודדים "משוגעים לדבר". כמדריכת מורות המנסה לתת למורות כלים ותמיכה להובלת תהליכי תקשוב במסגרות שלהן, אני נקלעת פעמים רבות למצבים בהם נמצאה המורה המתאימה, הוכשרה לתפקיד, החלה ליישם ולהטמיע את התקשוב, אולם אז היא יוצאת לשנת שבתון או לחופשת לידה או חוזרת ללמד בכיתה א' (חינוך מיוחד) ואינה פנויה לעסוק בתקשוב בכיתתה, וכך נוצר מצב בו מדי שנה אנו מכשירים מורות, ומכיוון שהצלחת הטמעת התקשוב תלויה ב"משוגע לדבר" - ברגע שה"משוגע" יוצא מהתמונה - מערך התקשוב קורס... וחבל !
במסגרות החינוך המיוחד תהליך הטמעת התקשוב משתכלל כל הזמן, ומורים רבים משלבים את התקשוב בעבודתם היומיומית, אולם לדעתי, התהליך עדיין יושב על כתפי המשוגעים, ועד אשר לא נשכיל להטמיעו בכל המערכת כחלק בלתי נפרד מהעיפרון, המחברת הספר והילקוט, נצטרך את המשוגעים כדי להובילו.
היי נעמי
השבמחקקראתי את הפוסט שלך וברצוני להתייחס לנקודה אחת מתוך המאמר - הכשרת מורים. אני מסכימה בהחלט שאך ורק מורים שיתנסו לאוך זמן בטכנולוגיה ישלבו אותה אחר כך באופן משמעותי בתהליך ההוראה.לעיתים קיים חשש בקרב מורים להשתמש בטכנולוגיה, רק השתלמות והתנסות מעשית ארוכת טווח תוריד את המחסום ותשפר את הבטחון.
אורנית
שלום נעמי
השבמחקתודה על ההתייחסות לתוכנה אותיות הפלא ותולעת ספרים.
למה התכוונת שנהןטימן פתוחות לאינטרנט?
אנחנו מאפשרים ייבוא של מילים חדשות לתוכנה (תמונות) וגם סיפורים שניתן להעתיק ולהדביק בתוכנות.
כמו כן ניתן לשלוח את הסיפורים הנכתבים בתוכנה למועדון הסיפורים של לומדע וגם לכתובת מייל נוספת.
רחל שלום,
השבמחקתודה על התגובה בפוסט. אכן הלומדות מאפשרות התאמה מלאה לצרכי התלמיד, כפי שציינתי, אולם הן לא מאפשרות שיתופיות, למשל יצירת סיפור משותף, העלאתו לרשת, יציאה מהלומדה עצמה לאינטרנט לחיפוש מידע נוסף הקשור לסיפור וכו'. יתכן שיש לכך סיבות פדגוגיות לגיטימיות וטובות, איני טוענת שהן אינן עונות על הצורך שלשמו הן נוצרו, אני הרי חסידה שלהן, ממליצה עליהן ורוכשת בעצמי את הלומדות למסגרות החינוך המיוחד.
אך זו עובדה שהן לא מחוברות לאינטרנט.
בברכה
נעמי