בכל שנותי המקצועיות (יתכן שזה משהו שנטוע באופיי ובאישיותי), גם כמנהלת גן שפתי, כגננת שילוב ובעיקר בהמשך, כרכזת תקשוב, חלקתי את עבודתי עם שותפים (במקצוע שלי מדובר לרוב בשותפות...) נוספים. הנתינה והקבלה באו לידי ביטוי בחשיבה משותפת, בהעברת חומרי למידה, החלפת משחקים שיצרתי עם משחקים שיצרו חברותי, ובזמנו אף שיתוף בפלקטים ויצירות שהכנתי לגן. מכאן, רעיון העבודה עם שותפים שווים אינו זר לי ואף מאד אהוב ומקובל עלי. לדעתי, עבודה משותפת מביאה את כל הצדדים למיצוי יכולותיהם, ועבודה של אחד ועוד אחד לרוב שווה הרבה יותר מ- 2...
בהמשך לכך, כיום, כאשר כלי ה-web2 נפוצים בכל פינה, הפכתי לחסידה שלהם... קל מאד לשתף, לחלוק, לקבל ולתת. לא בכדי הפכתי למכורה לכלי גוגל השונים, משתמשת בהם בכל הזדמנות ומנסה להנחיל אותם על קהל המורים וצוותי ההוראה איתם אני עובדת, ולהראות כמה השיתופיות תורמת.
בתחילת הלימודים בסמסטר ג' התוודענו לכלי הויקי, באמת מתוך התלהבות ניגשתי להתנסות בו. הקשבתי למרצה שלנו, דר' חגית מישר טל, שהראתה, הדגימה הסבירה ובעיקר דיברה על היופי שבשיתוף והיכולת ליצור מאגר נתונים משותף. התחברתי לדבריה, ובמחשבותי רצתי קדימה כיצד אני מחברת את כל הגננות אצלינו במתי"א לשימוש בויקי, וכיצד אני עוזרת ומדריכה אותן לבנות מאגר חומרי למידה משותפים, כאשר החשוב הוא - כל אחת תורמת את חלקה ב"כתב ידה", בניסוח שלה, וישירות לאתר המשותף (בלי שאצטרך לקבל את התכנים במייל ולהכניס אותם בעצמי לאתר - כפי שקורה רבות היום).
המשימה הראשונה שלנו היתה לבנות סיפור בהמשכים משותף - משימה נעימה קלה לביצוע מבחינת התוכן כך שניתן להתמקד בטכניקה...
במשימה זו, בפעם הראשונה מאז אני עוסקת בכלים משותפים, חשתי אי נוחות רבה. כתבתי את חלקי בסיפור, ולאחר מספר ימים ראיתי ש... כל מה שכתבתי נמחק על ידי כותב אחר... התחושה הראשונית והמיידית היתה של עלבון, מדוע מחקו? ולמה למחוק הכל? התחושה הלא נעימה התחזקה כאשר דרך דף ההסטוריה גיליתי שהמוחק עשה זאת בעילום שם... - נכנס למערכת מבלי להרשם... בהמשך כמובן התחלפה תחושה זו בשכנוע עצמי של "שטויות, מה זה משנה, זה בסך הכל תרגיל התנסותי, ודרך דף ההסטוריה ניתן להוכיח שביצעתי את התרגיל" וכו' וכו'...
בעקבות תחושה זו, התחלתי קצת לשוטט ברשת ולחפש יותר מידע לגבי הויקי, וכך הגעתי לאתר המשווה בין כלי ויקי שונים. לפי אורך הדף (צילום דף המשווה בין שני כלי ויקי - כניסה לאתר המשווה) ניתן לראות כי קיימים פרמטרים רבים מאד להשוואה (דרישות מערכת, אבטחה, מאפיינים כלליים, מאפייני ממשק, קישוריות, מאפייני נתונים וכו'), אבל אף אחד מהם אינו בוחן את הפרמטרים הפסיכולוגים, תחושותיו של אדם ש"נמחק" מהעבודה, למשל פרמטר המתריע במייל או בדף הויקי עצמו לאדם שעבודתו עומדת להימחק מהמערכת?!? או שמא יש מקום לאפשר מחיקה תוך מתן דיליי למחיקה עצמה? לא ראיתי כי הקלות הבלתי נסבלת של מחיקת עבודות של אחרים באה לידי ביטוי בנקודת השוואה כלשהי בין כלי הויקי השונים.
האם זה בגלל ש"ככה זה בכלי ווב 2 ועליך להתרגל לחוקי המשחק החדשים"?!?!? יתכן וכן... ויש ללמוד להתמודד עם זה, ויש ללמוד שלא לתת לחוקים החדשים להשתלט על תחושותינו, אלא לקבל אותם כהוויתם.
נעמי,
השבמחקאני מזדהה מאוד עם דברייך.
גם אני נתקלתי במסגרת הדיון המשותף במאמר בויקי ב"חוויה" דומה. למרות חלוקת העבודה בין השותפות למאמר, גיליתי ש"לקחו" לי את התפקיד ומילאו את החלק שלי בדיון על המאמר, למרות חלוקת העבודה בדף השיחה. התובנה שלי מכך היא שאולי כדאי היה לצרף לדף השיחה גם לןח זמנים, בו כל אחת מסיימת לעבוד על החלק אותו לקחה על עצמה ומתחילה לערוך ולהוסיף לדברי שותפותיה למשימה.
בנוסף- כשנכנסתי לערוך את מושגי המפתח ולהוסיף את דבריי, בשמירת הדף גיליתי שהכל פשוט נמחק... וישבתי שוב לכתוב את הדברים...
בנוסף להתמודדות עם חוקי המשחק והשיתופיות, אני מתמודדת גם עם כלי טכנולוגי חדש בעבורי.
דורית
נעמי,
השבמחקמהיכרותי הקרובה עמך, אכן את משתפת את הסובבים אותך באופן בולט מאוד בחומרים, עבודות, יצירות, וכדו'. זוהי תכונה יוצאת מן הכלל ואינה ברורה מאליו.
מעניין לקרוא ולראות כיצד יישומים שאת לומדת במכללה מייד מוישמים אצלך בשטח.
לגבי המחיקה בויקי, אני מאמינה כי המחיקה נעשתה בטעות ולא עם כוונת זדון, אך אין זה משנה את ההרגשה שאינה נעימה, כפי שגם דורית מציינת. מה שמביא אותי למסקנה כי חוקי המשחק בויקי שונים ועלינו ללמוד להתמודד ולעבוד עימם בצורה חדשה.
השאלה המהותית בכל נושא השיתופיות היא איפה השיתופיות ומה ערכה?
השבמחקהאם העובדה שמתקיים שיתוף פעולה משפר את התוצר או רק מקל מבחינת משאבי הזמן על העוסקים?
לדעתי בהרבה מקרים העבודה המשותפת מזיקה לאיכות התוצר או לחילופין, היא עבודה אישית עם ספיחים.
נדב שלום,
השבמחקאני בהחלט מסכימה עם השאלה שהעלאת... במסגרת ההתנסות שלנו, גם אני חושבת שבמידה והיינו קוראים את המאמר כל אחד לחוד וכותבים עליו חוות דעת אישית - אזי ברוב המקרים היא היתה יותר עמוקה, מאורגנת ודוברתת "שפה אחת". ואילו בהתנסות שלנו, חוות הדעת המשותפת אמנם דוברת יותר משפה אחת, נראית כאוסף רעיונות ללא קשר ברור בינהם, אולם היא כוללת יותר מרכיבים ונקודות למחשבה שאולי, אם הייתי כותבת לבד, לא הייתי מעלה. וגם זוהי נקודה שיש להתייחס אליה.
בברכה
נעמי
נעמי שלום, קראתי את הקטע של הויקי. אני לומדת במסלול ניהול מערכות חינוך. אחד הקורסים הוא תקשוב לאחרונה למדנו על ווב 2. לא התנסיתי בשימוש בכלי זה אך את הצלחת להבהיר לי באמצעות תחושתך את החסרון בכלי זה. מחיקת דברייך יצרה אצלך תחושה של אכזבה כמו אני לא מספיק... אפשר מאוד להזדהות עם התחושה הזאת.
השבמחקלגבי השיתופיות גם אני אוהבת מאוד לעבוד בשיתוף עם הצוות שלנו בבית הספר. השיתופיות יוצרת סוג תמיכה הדדית ועוזרת בעבודה. גם אני באה מהחינוך המיוחד ובהחלט מזדהה עם דברייך. המשיכי כך ובהצלחה אירית
שלום אירית,
השבמחקתודה על התגובה והתמיכה בדברי :)
כיום, לאחר שחלפו כמה חודשים מאותה התנסות, תחושת האכזבה התפוגגה מעט, ולמעשה, אני רואה היום בויקי כלי שיתופי כמו כלים האחרים, לדוגמא גוגל דוקס, המאפשרים שיתופיות, כאשר החכם הוא להתאים את הכלי הנכון לפעילות ולמטרה :)
ממני
נעמי