הרבה זמן לא כתבתי, למרות שחשבתי על כך רבות, והיה לי הרבה מה לכתוב, אך כנראה שאחרי תקופה כה אינטנסיבית של כתיבה, הייתי זקוקה קצת להתרחקות הזאת...
ולעניינינו...
רשתות החינוך, ובעיקר הפייסבוק, הפכו לחלק מהתרבות של מרביתנו, יותר ויותר אנשים דואגים לעדכן סטטוסים, לצרף תמונות, להתייחס לאחרים (הדבר בולט בכמות ברכות ליום הולדת שאנו מקבלים דרך הפייסבוק :), למדנו לשאוב משם מידע על חברים ועל זרים. בעת הגלישה ברשת החברתית מתחדדת האימרה המפורסמת "אמור לי מי חבריך ואומר לך מי אתה"...
מערכת החינוך, בתוך עמה יושבת, ולכן אין זה מן הנמנע שיהיו עובדי הוראה אשר ישתמשו ברשת לצרכי עבודתם, יצרו קבוצות עבודה עם עמיתים, יפעילו קבוצות לימוד עם תלמידהם, ישתמשו ברשת להעברת מסרים והודעות לתלמידים (הרי התלמידים מחוברים לפייסבוק יותר מאשר לכל אמצעי תקשורת המוני אחר) וכו'.
לעומתם ישנם אחרים המתנגדים, החוששים ודואגים לעתיד מעמד המורה...
לטוענים כי ברשת יטושטשו יחסי מורה תלמיד - האם לעיתים לא מתרחש טשטוש זה בתוך הכתה עצמה? או בתוך ישוב קהילתי בו המורה הוא גם הורה ומכורח כך תלמידיו באים לביתו כחברים של בנו? או כאשר המורה יושב בהפסקות בחצר ומחליט "לצחוק" עם תלמידיו?
נחזור לענייני החברות ברשת, לאחר זמן רב של "דיבורים בשטח" בנושא הרשתות החברתיות במערכות החינוך, טוב, רע, חשוב, מיותר, כדאי, ממש לא כדאי וכו', יצא משרד החינוך בחוזר מנכ"ל מעודכן בנושא, ובו מצויין באופן ברור:
בהמשך, בסעיפים הבאים אחריו מצאתי כי אם בכל זאת נוצר הקשר והמורה נחשף למצבי סיכון של תלמיד, עליו לפעול לפי הנהלים המקובלים...
בעת קריאת הסעיפים נזכרתי במסיבות ל"ג בעומר הכיתתיות של ילדי, ובטיולים וארועי הגיבוש הנעשים במסגרות הכיתתיות... גם שם קיים איסור (עוד חוזר מנכ"ל) על עובד ההוראה, מחנך, להשתתף בפעילות... ומדוע אסור? כדי שאם במקרה יקרה משהו במדורה או בפעילות החברתית לא יואשם המחנך באי נקיטת אמצעי הזהירות הנדרשים, ו/או יואשם באי מניעת המקרה וכו'... בהחלט תחושה של כסת"ח...
בכל פעילות בה נמצא גם המחנך, באופן אוטומטי האחריות על הקבוצה עוברת אליו... גם אם הוא משתתף בפעילות גיבוש הורים וילדים. מכאן גם אם הוא נמצא ברשת החברתית עם תלמידיו...
אז אולי הגיע הזמן להסיר את האחריות הזאת?!
קישור לחוזר מנכ"ל:
http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Applications/Mankal/EtsMedorim/9/9-4/HoraotKeva/K-2012-4-1-9-4-10.htm
ולעניינינו...
רשתות החינוך, ובעיקר הפייסבוק, הפכו לחלק מהתרבות של מרביתנו, יותר ויותר אנשים דואגים לעדכן סטטוסים, לצרף תמונות, להתייחס לאחרים (הדבר בולט בכמות ברכות ליום הולדת שאנו מקבלים דרך הפייסבוק :), למדנו לשאוב משם מידע על חברים ועל זרים. בעת הגלישה ברשת החברתית מתחדדת האימרה המפורסמת "אמור לי מי חבריך ואומר לך מי אתה"...
מערכת החינוך, בתוך עמה יושבת, ולכן אין זה מן הנמנע שיהיו עובדי הוראה אשר ישתמשו ברשת לצרכי עבודתם, יצרו קבוצות עבודה עם עמיתים, יפעילו קבוצות לימוד עם תלמידהם, ישתמשו ברשת להעברת מסרים והודעות לתלמידים (הרי התלמידים מחוברים לפייסבוק יותר מאשר לכל אמצעי תקשורת המוני אחר) וכו'.
לעומתם ישנם אחרים המתנגדים, החוששים ודואגים לעתיד מעמד המורה...
לטוענים כי ברשת יטושטשו יחסי מורה תלמיד - האם לעיתים לא מתרחש טשטוש זה בתוך הכתה עצמה? או בתוך ישוב קהילתי בו המורה הוא גם הורה ומכורח כך תלמידיו באים לביתו כחברים של בנו? או כאשר המורה יושב בהפסקות בחצר ומחליט "לצחוק" עם תלמידיו?
נחזור לענייני החברות ברשת, לאחר זמן רב של "דיבורים בשטח" בנושא הרשתות החברתיות במערכות החינוך, טוב, רע, חשוב, מיותר, כדאי, ממש לא כדאי וכו', יצא משרד החינוך בחוזר מנכ"ל מעודכן בנושא, ובו מצויין באופן ברור:
"איש צוות חינוכי לא ייזום תקשורת עם תלמידים ברשת חברתית, לא יציע להם חברות ולא יאשר הצעות חברות שיתקבלו מהם." (סעיף 6.1.3)
בהמשך, בסעיפים הבאים אחריו מצאתי כי אם בכל זאת נוצר הקשר והמורה נחשף למצבי סיכון של תלמיד, עליו לפעול לפי הנהלים המקובלים...
בעת קריאת הסעיפים נזכרתי במסיבות ל"ג בעומר הכיתתיות של ילדי, ובטיולים וארועי הגיבוש הנעשים במסגרות הכיתתיות... גם שם קיים איסור (עוד חוזר מנכ"ל) על עובד ההוראה, מחנך, להשתתף בפעילות... ומדוע אסור? כדי שאם במקרה יקרה משהו במדורה או בפעילות החברתית לא יואשם המחנך באי נקיטת אמצעי הזהירות הנדרשים, ו/או יואשם באי מניעת המקרה וכו'... בהחלט תחושה של כסת"ח...
בכל פעילות בה נמצא גם המחנך, באופן אוטומטי האחריות על הקבוצה עוברת אליו... גם אם הוא משתתף בפעילות גיבוש הורים וילדים. מכאן גם אם הוא נמצא ברשת החברתית עם תלמידיו...
אז אולי הגיע הזמן להסיר את האחריות הזאת?!
קישור לחוזר מנכ"ל:
http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Applications/Mankal/EtsMedorim/9/9-4/HoraotKeva/K-2012-4-1-9-4-10.htm
