שנת הלימודים בפתח ואיתה גם התחלות והבטחות חדשות.
בתי הספר רוחשים עבודה, המורים, כל אחד בכיתתו, מארגן מסדר ומחדש, וקיימת באויר תחושה של התחלה מהולה בריח של חדש. בשעות כאלה ובעקבות התפתחות הטכנולוגיה, הקידמה והחדשנות עולה השאלה, כיצד צריכים להראות פני בתי הספר בעידן היום?
שאלה זו עולה אצלי ביתר שאת בעקבות עבודה משותפת של עפרה ושלי, בקורס של דר' מישר טל, בתחום בתי הספר וירטואלים. האם בעידן הנוכחי צריכים בתי הספר להפוך לוירטואלים???
אני בטוחה כי ברגע זה, כל הקורא את המשפט האחרון נזעק ונחרד מאמירה רדיקלית זו... - אני מסכימה שהיא אכן מאד מרחיקת לכת ושמערכות הסוציאליזציה הפנימיות שלנו דוחות את הרעיון כמשהו כוללני ומכליל, אבל... לדעתי יש לשים את הדעת גם על אופציה זו ולא לשלול אותה לחלוטין...
בספר *Virtual Schools: Planning for Success, כותבים Berge & Clark כי הלימוד הוירטואלי בארצות הברית החל בשנת 1996, בית הספר הראשון היה Setzer בפלורידה. חמש שנים אח"כ נמצא כי 40,000-50,000 תלמידים למדו בקורסים וירטואלים. ואחרי כעשור נרשמו כבר 328,000 תלמידים לבתי ספר ציבוריים מקוונים או ללימוד מבוסס וידאו.
אין ספק שהגידול אומר דרשני, כנראה שבכל זאת יש משהו במערכת הוירטואלית המושך תלמידים... עורכי הספר, קלראק וברג, ניסו למצוא מהו הדבר המאפיין את הלומדים בבתי ספר וירטואלים, מהם יתרונותיו וחסרונותיו של בית ספר זה???
מדבריהם, יתרונות בתי הספר הוירטואלי באים לידי ביטוי בהרחבת הגישה להזדמנויות חינוכיות למיעוטי יכולת, לתושבי כפרים מרוחקים, לבעלי הכנסה נמוכה, ולתלמידים חולים או שאינם יכולים להגיע למסגרות הרגילות. בנוסף, מאפשרים בתי ספר אלו לספק הזדמנויות למידה באיכות גבוהה בסביבת למידה עשירה, המאפשרת הוראה אישית, תוך יכולת לשפר את ביצועי התלמידים ומיומנויותיהם באמצעות שימוש בטכנולוגיה וגישה לקורסים ברמה מתקדמת.
החסרונות מתייחסים למספר תחומים עיקרים, קושי כלכלי - עלות גבוהה מאד בשלב ההתחלתי, קושי טכנולוגי – המנעות מגישה לטכנולוגיה בגלל פער דיגיטלי, קושי פדגוגי - יכולת הערכת התלמיד על השגיו ומהעבר השני הסמכת מורים להוראה וירטואלית, קושי פסיכולוגי - מוטיבציה ויכולת לעבוד באופן עצמאי, קושי ציבורי -הבנה ותמיכה ציבורית בסגנון ההוראה הוירטואלי. נראה כי קיימים קשיים רבים, אולם מניתוחם ובדיקת דרכי פתרון נוכל לראות כי מרבית מהקשיים נובעים מעצם החדשנות שבדבר. אני מאמינה כי הקשיים הטכנולוגים והפדגוגיים ניתנים לגישור ולמציאת פתרונות על ידי הדרכה מקדימה לצמצום הפער הדיגיטאלי ומציאת דרכים להוכחת השגי התלמידים. כמו כן, הקשיים הכלכליים והציבוריים אף הם עשויים לבוא על פתרונם במהלך השנים כאשר העלויות יהיו נמוכות יותר וההתנגדות הציבורית תשקע כאשר יגיעו בוגרי בית הספר הוירטואלי לבגרותם וימצאו כאזרחים בוגרים המשתלבים בחברה.
וכאן עולה השאלה - האם אכן יחליפו בתי הספר הוירטואליים את מערכות החינוך הקונבנציונאליות? המוכרות לנו משחר ילדותינו???
אני די סקפטית שאכן יהיה שינוי שכזה, ולא בגלל שהמוסד אינו מסוגל להכשיר את התלמיד להיות בוגר מיוחל. לדעתי הקושי שיכריע את הכף יהיה הקושי הפסיכולוגי, קושי המתייחס לכל הנוגעים בדבר, מורים, הורים ותלמידים.
המורים ירגישו בקושי בגלל חוסר הקשר האישי עם התלמיד פנים מול פנים, הפניה האישית, מבט העין, הנגיעה בכתף וכו'.
לתלמידים יהיה קשה מבחינת המוטיבציה והמשמעת העצמית. התלמיד אמור להיות אחראי על תוכנית הלימודים, עליו לקחת אחריות על פעילותו ולימודיו, וכל זאת מהבית. כלומר עליו לקום מהמיטה ולהתנהג כתלמיד לכל דבר אולם עדיין מהבית. הדבר אינו פשוט כלל וכלל. מנסיוני, תלמידים שלימדתי בקורס וירטואלי התפתו לא פעם לעזוב את השיעור לרגע כי... אבא הגיע מהעבודה והם רצו ללכת לומר לו שלום, כי... היו מאד רעבים וניגשו להורים לבקש כריך או חטיף, כך פתאום, ללא התראה התלמיד "נעלם" מהשיעור. דבר שלא יקרה בכתלי בית הספר המסורתי.
מבחינת ההורים, אין זה סוד שבית הספר משמש לעיתים קרובות כבייבי סיטר להורים היוצאים לעבודה. אמנם בייבי סיטר איכותי, בייביסיטר עם הרבה חובות ומחויבויות, אבל בשורה התחתונה – אחד התפקידים העיקריים של המורים הינו לשמור על התלמידים בשעות שהותם במסגרת בית הספר... מה יעשו ההורים אם ילדיהם ילמדו מהבית??? חישבו על כך דוקא היום – היום האחרון לחופשה, היום בו ההורים כבר סובלים מהתמוטטות קלה אחרי חודשיים של ילדים בבית!?!?? כיצד תראה המערכת המשפחתית הביתית אם הילדים ישארו בבית וילמדו מהבית, כל תלמידי המדינה באופן גורף...?!?!
כפי שציינתי עוד קודם, איני רואה את מערכת החינוך כמערכת שלמה ההופכת לוירטואלית, אני בהחלט רואה בחשיבות הארבע קירות, הלוח (יכול להיות חכם... אבל עדיין לוח המרכז את התלמידים אליו כולם כאחד), הדיונים, הויכוחים והשיחות הכיתתיות, הפעילויות החברתיות והתרבותיות המשותפות לכולם, וכדומה.
לדעתי, היתרון שיש לנו היום הוא האלטרנטיבה האחרת, האופציה ללמוד בצורה שונה לכל אותם תלמידים אשר מסיבה זו או אחרת אינם יכולים ללמוד בכתה המסורתית, וזוהי ייחודה של המאה 21 – קיימת אלטרנטיבה אחרת – לא טובה יותר או פחות אלא פשוט אחרת, ומכאן אני בהחלט רואה את בית הספר הוירטואלי כאפשרות נוספת הקיימת ללמידה.
הסרטון בהמשך ממחיש את המושג "בית ספר וירטואלי". אני מודעת לכך שהוא מהווה סרטון פרסומת לאחת המסגרות הוירטואליות ויש בזה טעם לפגם לפרסם אותו כאן, אבל הוא נותן מושג ברור בנושא בית הספר הוירטואלי.
בתי הספר רוחשים עבודה, המורים, כל אחד בכיתתו, מארגן מסדר ומחדש, וקיימת באויר תחושה של התחלה מהולה בריח של חדש. בשעות כאלה ובעקבות התפתחות הטכנולוגיה, הקידמה והחדשנות עולה השאלה, כיצד צריכים להראות פני בתי הספר בעידן היום?
שאלה זו עולה אצלי ביתר שאת בעקבות עבודה משותפת של עפרה ושלי, בקורס של דר' מישר טל, בתחום בתי הספר וירטואלים. האם בעידן הנוכחי צריכים בתי הספר להפוך לוירטואלים???
אני בטוחה כי ברגע זה, כל הקורא את המשפט האחרון נזעק ונחרד מאמירה רדיקלית זו... - אני מסכימה שהיא אכן מאד מרחיקת לכת ושמערכות הסוציאליזציה הפנימיות שלנו דוחות את הרעיון כמשהו כוללני ומכליל, אבל... לדעתי יש לשים את הדעת גם על אופציה זו ולא לשלול אותה לחלוטין...
בספר *Virtual Schools: Planning for Success, כותבים Berge & Clark כי הלימוד הוירטואלי בארצות הברית החל בשנת 1996, בית הספר הראשון היה Setzer בפלורידה. חמש שנים אח"כ נמצא כי 40,000-50,000 תלמידים למדו בקורסים וירטואלים. ואחרי כעשור נרשמו כבר 328,000 תלמידים לבתי ספר ציבוריים מקוונים או ללימוד מבוסס וידאו.
אין ספק שהגידול אומר דרשני, כנראה שבכל זאת יש משהו במערכת הוירטואלית המושך תלמידים... עורכי הספר, קלראק וברג, ניסו למצוא מהו הדבר המאפיין את הלומדים בבתי ספר וירטואלים, מהם יתרונותיו וחסרונותיו של בית ספר זה???
מדבריהם, יתרונות בתי הספר הוירטואלי באים לידי ביטוי בהרחבת הגישה להזדמנויות חינוכיות למיעוטי יכולת, לתושבי כפרים מרוחקים, לבעלי הכנסה נמוכה, ולתלמידים חולים או שאינם יכולים להגיע למסגרות הרגילות. בנוסף, מאפשרים בתי ספר אלו לספק הזדמנויות למידה באיכות גבוהה בסביבת למידה עשירה, המאפשרת הוראה אישית, תוך יכולת לשפר את ביצועי התלמידים ומיומנויותיהם באמצעות שימוש בטכנולוגיה וגישה לקורסים ברמה מתקדמת.
החסרונות מתייחסים למספר תחומים עיקרים, קושי כלכלי - עלות גבוהה מאד בשלב ההתחלתי, קושי טכנולוגי – המנעות מגישה לטכנולוגיה בגלל פער דיגיטלי, קושי פדגוגי - יכולת הערכת התלמיד על השגיו ומהעבר השני הסמכת מורים להוראה וירטואלית, קושי פסיכולוגי - מוטיבציה ויכולת לעבוד באופן עצמאי, קושי ציבורי -הבנה ותמיכה ציבורית בסגנון ההוראה הוירטואלי. נראה כי קיימים קשיים רבים, אולם מניתוחם ובדיקת דרכי פתרון נוכל לראות כי מרבית מהקשיים נובעים מעצם החדשנות שבדבר. אני מאמינה כי הקשיים הטכנולוגים והפדגוגיים ניתנים לגישור ולמציאת פתרונות על ידי הדרכה מקדימה לצמצום הפער הדיגיטאלי ומציאת דרכים להוכחת השגי התלמידים. כמו כן, הקשיים הכלכליים והציבוריים אף הם עשויים לבוא על פתרונם במהלך השנים כאשר העלויות יהיו נמוכות יותר וההתנגדות הציבורית תשקע כאשר יגיעו בוגרי בית הספר הוירטואלי לבגרותם וימצאו כאזרחים בוגרים המשתלבים בחברה.
וכאן עולה השאלה - האם אכן יחליפו בתי הספר הוירטואליים את מערכות החינוך הקונבנציונאליות? המוכרות לנו משחר ילדותינו???
אני די סקפטית שאכן יהיה שינוי שכזה, ולא בגלל שהמוסד אינו מסוגל להכשיר את התלמיד להיות בוגר מיוחל. לדעתי הקושי שיכריע את הכף יהיה הקושי הפסיכולוגי, קושי המתייחס לכל הנוגעים בדבר, מורים, הורים ותלמידים.
המורים ירגישו בקושי בגלל חוסר הקשר האישי עם התלמיד פנים מול פנים, הפניה האישית, מבט העין, הנגיעה בכתף וכו'.
לתלמידים יהיה קשה מבחינת המוטיבציה והמשמעת העצמית. התלמיד אמור להיות אחראי על תוכנית הלימודים, עליו לקחת אחריות על פעילותו ולימודיו, וכל זאת מהבית. כלומר עליו לקום מהמיטה ולהתנהג כתלמיד לכל דבר אולם עדיין מהבית. הדבר אינו פשוט כלל וכלל. מנסיוני, תלמידים שלימדתי בקורס וירטואלי התפתו לא פעם לעזוב את השיעור לרגע כי... אבא הגיע מהעבודה והם רצו ללכת לומר לו שלום, כי... היו מאד רעבים וניגשו להורים לבקש כריך או חטיף, כך פתאום, ללא התראה התלמיד "נעלם" מהשיעור. דבר שלא יקרה בכתלי בית הספר המסורתי.
מבחינת ההורים, אין זה סוד שבית הספר משמש לעיתים קרובות כבייבי סיטר להורים היוצאים לעבודה. אמנם בייבי סיטר איכותי, בייביסיטר עם הרבה חובות ומחויבויות, אבל בשורה התחתונה – אחד התפקידים העיקריים של המורים הינו לשמור על התלמידים בשעות שהותם במסגרת בית הספר... מה יעשו ההורים אם ילדיהם ילמדו מהבית??? חישבו על כך דוקא היום – היום האחרון לחופשה, היום בו ההורים כבר סובלים מהתמוטטות קלה אחרי חודשיים של ילדים בבית!?!?? כיצד תראה המערכת המשפחתית הביתית אם הילדים ישארו בבית וילמדו מהבית, כל תלמידי המדינה באופן גורף...?!?!
כפי שציינתי עוד קודם, איני רואה את מערכת החינוך כמערכת שלמה ההופכת לוירטואלית, אני בהחלט רואה בחשיבות הארבע קירות, הלוח (יכול להיות חכם... אבל עדיין לוח המרכז את התלמידים אליו כולם כאחד), הדיונים, הויכוחים והשיחות הכיתתיות, הפעילויות החברתיות והתרבותיות המשותפות לכולם, וכדומה.
לדעתי, היתרון שיש לנו היום הוא האלטרנטיבה האחרת, האופציה ללמוד בצורה שונה לכל אותם תלמידים אשר מסיבה זו או אחרת אינם יכולים ללמוד בכתה המסורתית, וזוהי ייחודה של המאה 21 – קיימת אלטרנטיבה אחרת – לא טובה יותר או פחות אלא פשוט אחרת, ומכאן אני בהחלט רואה את בית הספר הוירטואלי כאפשרות נוספת הקיימת ללמידה.
הסרטון בהמשך ממחיש את המושג "בית ספר וירטואלי". אני מודעת לכך שהוא מהווה סרטון פרסומת לאחת המסגרות הוירטואליות ויש בזה טעם לפגם לפרסם אותו כאן, אבל הוא נותן מושג ברור בנושא בית הספר הוירטואלי.
* Virtual Schools: Planning for Success, by Zane L. Berge and Tom Clark (Eds.) The Quarterly Review of Distance Education, Volume 7(2), 2006, pp. 215–218 ISSN 1528-3518 Copyright © 2006 Information Age Publishing, Inc. All rights of reproduction in any form reserved.
